יש יתרון לחכמה מן הסכלות
סוד שבעה שמות שלמה ושבעה הבלים
וראיתי אני שיש יתרון לחכמה - שלמה הסתיר דבריו בחכמתו הרבה בהיכל הקדוש
׳וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא יג, מ). רַבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר, ׳וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת וְגוֹ'׳ (קהלת ב, יג). בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הִסְתַּכַּלְתִּי בְּדִבְרֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְהִשְׁגַּחְתִּי בַחָכְמָה הָרַבָּה שֶׁלּוֹ, וְהִסְתִּיר דְּבָרָיו בְּתוֹכוֹ, לְתוֹךְ הַהֵיכָל הַקָּדוֹשׁ. בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, לָמָּה אָמַר ׳וְרָאִיתִי אָנִי׳? וְכִי שְׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם ׳לֹא יוֹדְעִים וְלֹא׳ רוֹאִים אֶת זֶה? אֲפִלּוּ מִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ חָכְמָה מִיָּמָיו וְלֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ, יוֹדֵעַ אֶת זֶה ׳שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ׳ (קהלת ב, יג) - וְהוּא מְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ וְאוֹמֵר ׳רָאִיתִי אָנִי׳?
בלשון הזוהר
׳וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ וְגוֹ'׳ (ויקרא יג, מ). רִבִּי חִיָּיא פָּתַח וְאָמַר ׳וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת וְגוֹ'׳ (קהלת ב, יג), בְּכַמָּה אֲתַר אִסְתַּכַּלְנָא בְּמִלּוֹי דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, וְאָשְׁגַּחְנָא בְּחָכְמְתָא סַגִּיאָה דִּילֵיהּ, וְאַסְתִּים מִלּוֹי בְּגוֹ, לְגוֹ הֵיכָלָא קַדִּישָׁא. הַאי קְרָא אִית לְאִסְתַּכְּלָא בֵּיהּ, אֲמַאי אָמַר ׳וְרָאִיתִי אָנִי׳, וְכִי שְׁאָר בְּנֵי עָלְמָא ׳לָא יַדְעֵי וְלָא׳ חָמָאן דָּא. אֲפִילּוּ מַאן דְּלָא יָדַע חָכְמְתָא מִן יוֹמוֹי, וְלָא אַשְׁגַּח בָּהּ, יָדַע הַאי ׳שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ׳. וְהוּא שָׁבַּח גַּרְמֵיהּ וְאָמַר ׳רָאִיתִי אָנִי׳.
שלמה נקרא שבעה שמות כנגד שבעה כתרים של ימים להראות בו החכמה הקדושה
אֶלָּא כָּךְ לָמַדְנוּ, מִי חָכָם כְּמוֹ שְׁלֹמֹה, שֶׁבְּשֶׁבַע דְּרָגוֹת שֶׁל חָכְמָה נִקְרָא כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. שִׁשָּׁה יָמִים לְמַעְלָה, שְׁבִיעִי עֶלְיוֹן עֲלֵיהֶם. שִׁשָּׁה יָמִים לְמַטָּה, שְׁבִיעִי עֲלֵיהֶם. שֵׁשׁ דְּרָגוֹת לַכִּסֵּא, הוּא עַל הַכִּסֵּא, שֶׁכָּתוּב ׳וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ׳ (דברי הימים א כט, כג) - שִׁבְעָה כְתָרִים שֶׁל יָמִים לְמַעְלָה, וְאָז כְּנֶגְדָּם שִׁבְעָה שֵׁמוֹת לִשְׁלֹמֹה, לְהַרְאוֹת בּוֹ הַחָכְמָה הַקְּדוֹשָׁה. וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרָא שִׁבְעָה שֵׁמוֹת: שְׁלֹמֹה. יְדִידְיָה. אָגוּר. בֶּן יָקֶה. לְמוּאֵל. אִיתִיאֵל. קֹהֶלֶת.
בלשון הזוהר
אֶלָּא הָכִי תָּאנָא, מַאן חַכִּים כִּשְׁלֹמֹה דִּבְשִׁבְעָה דַּרְגִּין דְּחָכְמָה אִתְקְרֵי כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. שִׁיתָא יוֹמִין לְעֵילָּא, שְׁבִיעָאָה עִלָּאָה עָלַיְיהוּ. שִׁיתָא יוֹמִין לְתַתָּא, שְׁבִיעָאָה עָלַיְיהוּ. שִׁיתָא דַּרְגִּין לְכוּרְסְיָיא, הוּא עַל כּוּרְסְיָיא, דִּכְתִּיב, ׳וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא יהו"ה לְמֶלֶךְ׳ (דברי הימים א כט, כג). שִׁבְעָה כִּתְרִין דְּיוֹמִין לְעֵילָּא, וּכְדֵין לָקֳבְלֵיהוֹן שִׁבְעָה שְׁמָהָן לִשְׁלֹמֹה. לְאִתְחֲזָאָה בֵּיהּ חָכְמְתָא קַדִּישָׁא. וּבְגִין כָּךְ אִתְקְרֵי שֶׁבַע שְׁמָהָן: שְׁלֹמֹה. יְדִידְיָה. אָגוּר. בֶּן יָקֶה. לְמוּאֵל, אִיתִיאֵל, קֹהֶלֶת.
קהלת אמר שבעה הבלים כנגד שבעה כתרים וכל הבל נעשה קול והעולם מתקים בהבל
וְאָמַר שִׁבְעָה הֲבָלִים. וּמַה שֶּׁהוּא רָאָה לֹא רָאָה אָדָם אַחֵר, וּכְשֶׁכִּנֵּס חָכְמָה וְהִתְעַלָּה לְדַרְגוֹת הַחָכְמָה, נִקְרָא קֹהֶלֶת. וְשִׁבְעָה הֲבָלִים אָמַר, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כְתָרִים שֶׁלְּמַעְלָה, וְכָל הֶבֶל נַעֲשָׂה מִמֶּנּוּ קוֹל, וְהָעוֹלָם אֵינוֹ מִתְקַיֵּם אֶלָּא בְּהֶבֶל.
בלשון הזוהר
וְאָמַר שִׁבְעָה הֲבָלִים. וּמַה דְּאִיהוּ חָמָא לָא חָמָא בַּר נָשׁ אָחֳרָא, וְכַד כָּנַשׁ חָכְמְתָא וְאִסְתַּלָּק בְּדַרְגִּין דְּחָכְמְתָא, אִקְרֵי קֹהֶלֶת. וְשִׁבְעָה הֲבָלִין אָמַר, לָקֳבֵיל ז' כִּתְרִין דִּלְעֵילָּא, וְכָל הֶבֶל קָלָא אִתְעָבִיד מִנֵּיהּ, וְעָלְמָא לָא מִתְקַיְּימָא אֶלָּא בַּהֶבֶל.
הבל מוציא קול ברוח ומים שבו ואין קול בלי הבל ובו מתקימים עליונים ותחתונים
וְלָמַדְנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן, הַהֶבֶל מוֹצִיא קוֹל בְּרוּחַ וּמַיִם שֶׁבּוֹ, וְאֵין קוֹל אֶלָּא עִם הֶבֶל. וְלָמַדְנוּ, בְּשִׁבְעָה הֲבָלִים מִתְקַיְּמִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים. וְלָמַד רַבִּי יִצְחָק, בֹּא תִרְאֶה שֶׁעַל הַהֶבֶל מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵא לֹא הָיָה הֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא מִן הַפֶּה, לֹא הִתְקַיֵּם אָדָם אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת.
בלשון הזוהר
וְתָאנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, הֶבֶל אַפִּיק קָלָא בְּרוּחָא וּמַיָא דְּבֵיהּ, וְלֵית קָלָא אֶלָּא בַּהֶבֶל. וְתָאנָא בְּשִׁבְעָה הֲבָלִין אִתְקַיְּימִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וְתָאנֵי רִבִּי יִצְחָק, תָּא חֲזֵי, דְּעַל הֶבֶל מִתְקַיֵּים עָלְמָא, דְּאִלְמָלֵא לָא הֲוָה הֲבָל דְּנָפִיק מִפּוּמָא, לָא אִתְקַיָּים בַּר נָשׁ אֲפִילּוּ שַׁעֲתָא חֲדָא.
הבל העולם בא מן ההבלים שלמעלה מוצא פי ה שכל דבריו של שלמה כך היו
כְּמוֹ כֵן אָמַר שְׁלֹמֹה דְּבָרָיו, שֶׁהָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בָּהֶם, שֶׁבַּהֶבֶל הַזֶּה מִתְקַיֵּם הָעוֹלָם. וְהַהֶבֶל הַזֶּה שֶׁמִּתְקַיֵּם בּוֹ הָעוֹלָם, בָּא מִן הַהֲבָלִים שֶׁלְּמַעְלָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הֲבֵל הֲבָלִים, הֶבֶל מֵהַהֲבָלִים שֶׁלְּמַעְלָה, וְכָל דְּבָרָיו הָיוּ כָּךְ. וּבַהֲבָלִים שֶׁלְּמַעְלָה כָּתוּב, ׳כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִּי ה' יִחְיֶה הָאָדָם׳ (דברים ח, ג) - מַה זֶּה ׳מוֹצָא פִּי ה'׳? זֶה הַהֲבָלִים שֶׁלְּמַעְלָה.
בלשון הזוהר
כְּגַוְונָא דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה מִלּוֹי, דְּעָלְמָא מִתְקַיְּימָא בְּהוּ, דְּהַאי הֶבֶל דְּמִתְקַיֵים בֵּיהּ עָלְמָא. וְהַאי הֶבֶל דְּמִתְקַיֵים בֵּיהּ עָלְמָא, מֵהֲבָלִים דִּלְעֵילָּא קָאֲתֵי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳הֲבֵל הֲבָלִים, הֲבֵל מֵהֲבָלִים דִּלְעֵילָּא׳. וְכָל מִלּוֹי הָכִי הֲווֹ. וּבַהֲבָלִים דִּלְעֵילָּא כְּתִיב, ׳כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יהו"ה יִחְיֶה הָאָדָם׳ (דברים ח, ג). מַאי ׳מוֹצָא פִי יהו"ה׳. דָּא הֲבָלִים דִּלְעֵילָּא.
מן הסכלות באה תועלת לחכמה כמו שהחשכה מביאה תועלת לאור שנודע ממנה
וְלָמַדְנוּ, ׳וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת׳ (קהלת ב, יג) - מִן הַסִּכְלוּת מַמָּשׁ בָּאָה תוֹעֶלֶת לַחָכְמָה. שֶׁאִלְמָלֵא לֹא נִמְצְאָה שְׁטוּת בָּעוֹלָם, לֹא נוֹדְעָה הַחָכְמָה וּדְבָרֶיהָ. וְלָמַדְנוּ, חִיּוּב הוּא עַל אָדָם שֶׁלָּמַד חָכְמָה לִלְמֹד מְעַט מִן הַשְּׁטוּת וְלָדַעַת אוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבָּאָה תוֹעֶלֶת לַחָכְמָה בִּשְׁבִילוֹ, כְּמוֹ שֶׁבָּאָה תוֹעֶלֶת לָאוֹר מִן הַחֲשֵׁכָה. שֶׁאִלְמָלֵא הַחֲשֵׁכָה לֹא נוֹדָע הָאוֹר, וְלֹא בָאָה (נִרְאֵית) לָעוֹלָם תּוֹעֶלֶת מִמֶּנּוּ.
בלשון הזוהר
וְתַנְיָא, ׳וְרָאִיתִי אָנִי שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסִּכְלוּת׳ (קהלת ב, יג). ׳מִן הַסִּכְלוּת׳ מַמָּשׁ, אָתֵי תּוֹעַלְתָּא לְחָכְמְתָא, דְּאִלְמָלֵא לָא אִשְׁתְּכַח שְׁטוּתָא בְּעָלְמָא, לָא אִשְׁתְּמוֹדְעָא חָכְמְתָא וּמִלּוֹי. (תיקון קכ"ג ע"א) וְתָאנָא חִיּוּבָא הוּא עַל בַּר נָשׁ דְּאוֹלִיף חָכְמְתָא, לְמֵילַף זְעֵיר מִן שְׁטוּתָא, וּלְמִנְדַּע לָהּ. בְּגִין דְּאָתֵי תּוֹעַלְתָּא לְחָכְמְתָא בְּגִינֵיהּ. כְּמָה דְּאַתְיָא תּוֹעַלְתָּא לִנְהוֹרָא מֵחֲשׁוֹכָא, דְּאִלְמָלֵא חֲשׁוֹכָא לָא אִשְׁתְּמוֹדַע נְהוֹרָא. וְלָא אַתְיָיא (נ"א אתחזיא) תּוֹעַלְתָּא לְעָלְמָא מִנֵּיהּ.
לא מאירה החכמה שלמעלה אלא בשביל השטות שמתעוררת ממקום אחר ומעלה אורה
שָׁנָה, ׳שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה׳ (קהלת ב, יג), לַחָכְמָה סְתָם. שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אַבָּא, בֹּא וּרְאֵה סוֹד הַדָּבָר, לֹא מְאִירָה הַחָכְמָה שֶׁלְּמַעְלָה וְלֹא נְאוֹרָה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַשְּׁטוּת שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאִלְמָלֵא זֶה, אוֹר וּמִשְׁחָה רַבָּה וְיוֹתֵר לֹא הָיְתָה (לִהְיוֹת), וְלֹא נִרְאֲתָה תוֹעַלְתָּהּ שֶׁל הַחָכְמָה, וּמִשּׁוּם הַשְּׁטוּת מֵאִיר יוֹתֵר, וּמְאִירִים לוֹ יוֹתֵר. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה׳, לַחָכְמָה סְתָם, ׳מִן הַסִּכְלוּת׳ סְתָם. וְכָךְ לְמַטָּה, אִלְמָלֵא לֹא הָיְתָה שְׁטוּת מְצוּיָה בָעוֹלָם, לֹא הָיְתָה הַחָכְמָה מְצוּיָה בָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
תָּנָא שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה, לַחָכְמָה סְתָם. דְּאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אַבָּא, תָּא חֲזֵי רָזָא דְּמִלָּה, לָא נָהִיר חָכְמְתָא דִּלְעֵילָּא, וְלָא אִתְנְהִיר, אֶלָּא בְּגִין שְׁטוּתָא דְּאִתְּעַר מֵאֲתַר אָחֳרָא, וְאִלְמָלֵא הַאי, נְהִירוּ וּרְבוּ סַגִיא וְיַתִּיר לָא הֲוָה (להוי), וְלָא אִתְחַזְיָא תּוֹעַלְתָּא דְּחָכְמְתָא. וּבְגִין שְׁטוּתָא אִתְנְהִיר יַתִּיר, וּנְהִירִין לֵיהּ יַתִּיר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה, לַחָכְמָה סְתָם, מִן הַסִּכְלוּת סְתָם׳. וְכַךְ לְתַתָּא, אִלְמָלֵא לָא הֲוָה שְׁטוּתָא שְׁכִיחַ בְּעָלְמָא, לָא הֲוִי חָכְמְתָא שְׁכִיחַ בְּעָלְמָא.
רב המנונא סבא היה מסדר פרק דברי שטות לפני החברים שתבא תועלת לחכמה
וְהַיְנוּ שֶׁרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כְּשֶׁהָיוּ לוֹמְדִים מִמֶּנּוּ הַחֲבֵרִים סוֹדוֹת הַחָכְמָה, הָיָה מְסַדֵּר לִפְנֵיהֶם פֶּרֶק שֶׁל דִּבְרֵי שְׁטוּת, כְּדֵי שֶׁתָּבֹא תוֹעֶלֶת לַחָכְמָה בִּשְׁבִילוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעָט, מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַתִּקּוּן שֶׁל הַחָכְמָה וּכְבוֹד הַחָכְמָה׳ (קהלת י). וְעַל זֶה כָּתוּב, ׳וְלִבִּי נֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחֹז בְּסִכְלוּת׳ (קהלת ב, ג).
בלשון הזוהר
וְהַיְינוּ דְּרַב הַמְנוּנָא סָבָא, כַּד הֲווֹ יַלְפִין מִנֵּיהּ חַבְרַיָּיא רָזֵי דְּחָכְמְתָא, הֲוָה מְסַדֵּר קָמַיְיהוּ פִּרְקָא דְּמִלֵּי דִּשְׁטוּתָא, בְּגִין דְּיֵיתֵי תּוֹעַלְתָּא לְחָכְמְתָא בְּגִינֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד סִכְלוּת מְעַט, מִשּׁוּם דְּהִיא תִּקּוּנָא דְּחָכְמְתָא, וִיקָרָא דְּחָכְמְתָא׳ (קהלת י, א). וְעַל דָּא כְּתִיב, ׳וְלִבִּי נוֹהֵג בַּחָכְמָה וְלֶאֱחוֹז בְּסִכְלוּת׳.
יקר מחכמה ומכבוד סכלות מעט מראה ומגלה כבוד החכמה יותר מכל דרכי העולם
רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד, כְּלוֹמַר, כְּבוֹד הַחָכְמָה וְהַנּוֹי שֶׁלָּהּ וְהַיְקָר שֶׁל הַכָּבוֹד שֶׁלְּמַעְלָה מַה הוּא? סִכְלוּת מְעָט, מְעַט שֶׁל שְׁטוּת, מַרְאֶה וּמְגַלֶּה אֶת כְּבוֹד הַחָכְמָה וְהַכָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה יוֹתֵר מִכָּל דַּרְכֵי הָעוֹלָם.
בלשון הזוהר
רִבִּי יוֹסֵי אָמַר יָקָר מֵחָכְמָה וּמִכָּבוֹד, כְּלוֹמַר יְקָרָא דְּחָכְמְתָא וְנוֹי דִּילָהּ, וִיקָרָא דְּכָבוֹד דִּלְעֵילָּא, מַאי הִיא. סִכְלוּת מְעַט. זְעֵיר דִּשְׁטוּתָא אַחְזֵי וְגַלֵּי יְקָרָא דְּחָכְמְתָא וְכָבוֹד דִּלְעֵילָּא, יַתִּיר מִכָּל אָרְחִין דְּעָלְמָא.
כיתרון האור מן החשך - תועלת האור נראית רק מהחשכה ומתוק נודע רק מן המר
׳כִּיתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ׳ (קהלת ב, יג) - תּוֹעֶלֶת הָאוֹר לֹא בָאָה (נִרְאֵית) אֶלָּא מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה. (וּלְעוֹלָם) תִּקּוּן הַלָּבָן מַהוּ? הַשָּׁחֹר. אִלְמָלֵא הַשָּׁחֹר לֹא נוֹדָע הַלָּבָן, וּמִשּׁוּם הַשָּׁחֹר מִתְעַלֶּה הַלָּבָן וּמִתְיַקֵּר. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מָשָׁל לְמָתוֹק בְּמַר, שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אִישׁ טַעַם הַמָּתוֹק עַד שֶׁטּוֹעֵם אֶת הַמַּר. מִי עוֹשֶׂה אֶת זֶה מָתוֹק? הֱוֵה אוֹמֵר זֶה הַמַּר. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב ׳גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ (שם ז, יד) - וְכָתוּב ׳טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךְ׳ (קהלת ז, יח).
בלשון הזוהר
׳כְּיִתְרוֹן הָאוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ׳ (קהלת ב, יג) - תּוֹעַלְתָּא דִּנְהוֹרָא לָא אַתְיָיא (נ"א אתחזיא) אֶלָּא מִן חֲשׁוֹכָא. (ולעולם) תִּקּוּנָא דְּחִוָּורָא מַאי הִיא. אוּכָמָא, אִלְמָלֵא אוּכָמָא לָא אִשְׁתְּמוֹדַע חִוָּורָא, וּבְגִין אוּכָמָא, אִסְתָּלִיק חִוָּורָא וְאִתְיָקָר. אָמַר רִבִּי יִצְחָק, מָשָׁל לְמָתוֹק בְּמַר, דְּלָא יָדַע אֱינָשׁ טַעֲמָא דִּמְתִיקָא, עַד דְּטָעִים מְרִירָא, מַאן עָבִיד לְהַאי מְתִיקָא. הֶוִי אוֹמֵר הַאי מְרִירָא. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, ׳גַּם אֶת זֶה לְעוּמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים׳ (קהלת ז, יד). וּכְתִיב ׳טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחוֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תָּנַּח׳ (קהלת ז, יח) יָדֶךָ.
אדם גבר אנוש איש
סוד דרגות בן אדם וטהרת הצלם העליון בנגע
להמשיך לקרואהודעה אחת בלבד בכל יום, בשבע בבוקר: כרטיס מנוקד מן הזוהר לענינא דיומא. קבוצת הכרזות: רק ממלכת הזוהר כותבת בה, בלי שיחות.
להצטרף לקבוצת הזוהר היומיהמייל משמש לזוהר היומי בלבד. לא יימסר, לא יפורסם ולא ישמש לשום צורך אחר. ביטול בלחיצה אחת בכל מייל.