ממלכת הזוהר › זוהר › תזריע › מאמר 16: לה הארץ ומלואה - סוד ארץ החיים ותבל ויושבי בה › פיסקה 1 (מה ע"ב)

רבי חייא ורבי יוסי רואים עץ אפרסמון - עטיפת עשן בעינים מיום שחרב המקדש

תזריע · לה הארץ ומלואה - סוד ארץ החיים ותבל ויושבי בה · מאמר 16 · פיסקה 1 · דף מה ע"ב

לשון הזוהר

רִבִּי חִיָּיא וְרִבִּי יוֹסֵי הֲווֹ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא, כַּד מָטוּ חַד בֵּי חֲקַל, חָמוּ חַד דַּפְטִירָא דְּקִיטְפָא בֵּין אָרְחָא לִסְטַר יְמִינָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, עֲטִיפָא דְּקוּטְרָא בְּעַיְינִין שְׁכִיחַ, לֵית לָן רְשׁוּ לְמֵחמֵי בְּחֶדְוָותָא, מִיּוֹמָא דְּאִתְחֲרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא.

תרגום

רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְשָׂדֶה אַחַת, רָאוּ עֵץ אֲפַרְסְמוֹן אֶחָד בְּצַד יְמִין הַדֶּרֶךְ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, עֲטִיפָה שֶׁל עָשָׁן מְצוּיָה בָעֵינַיִם, אֵין לָנוּ רְשׁוּת לִרְאוֹת בְּשִׂמְחָה מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי באורחא, כד מטו חד בי חקל, חמו חד דפטירא דקיטפא בין ארחא לסטר ימינא. אמר רבי יוסי, עטיפא דקוטרא בעיינין שכיח, לית לן רשו למחמי בחדוותא, מיומא דאתחריב בי מקדשא.

התרגום: רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך. כשהגיעו לשדה אחת, ראו עץ אפרסמון אחד בצד ימין הדרך. אמר רבי יוסי, עטיפה של עשן מצויה בעינים, אין לנו רשות לראות בשמחה מיום שחרב בית המקדש.

מן המפרשים

אור החמה: ר' חייא ור' יוסי וגומר והובא זה המעשה כאן משו' דהכל מיוסד על פסוק הנזכר אדם כי יהיה בעור בשרו וגו' ואפשר שראו איזו שמחה ולא רצו לראותה כמ"ש אם אעלה את ירושלם על ראש שמחתי ואסור לשמוח אחר החרבן:

הסולם: ר׳ חייא ור' יוסי וכו׳: ר״ח ור״י היו הולכים בדרך. כשהגיעו לשדה אחד, ראו עץ אפרסמון בדרך לצד ימין. א״ר יוסי עטיפה של עשן נמצא בעינינו, אין לנו רשות לראות בדבר של שמחה, כמו אפרסמון, מיום שנחרב בית המקדש. דפטירא, הוא כמו דופרא,…

לכל המפרשים על פיסקה זו

לקריאה נעימה של כל המאמר