אדם כי יהיה בעור בשרו - אל תראני שאני שחרחרת אומרת הלבנה המתכסה בגלות
תזריע · אל תראני שאני שחרחרת - סוד הלבנה בגלות ושתי קדרויות · מאמר 15 · פיסקה 1 · דף מה ע"ב
לשון הזוהר
׳אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְגוֹ'׳ (ויקרא יג, ב). רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ׳ (שיר השירים א, ו), הַאי קְרָא אִתְּמַר, אֲבָל בְּשַׁעֲתָא דְּסִיהֲרָא אִתְכַּסְּיָא בְּגָלוּתָא, הִיא אָמְרָה, ׳אַל תִּרְאוּנִי׳. לָאו דְּאִיהִי פְּקִידַת דְּלָא לְמֵחמֵי לָהּ, אֶלָּא בְּגִין דְּאִיהִי חָמָת תִּיאוּבְתָּא דְּיִשְׂרָאֵל לְגַבָּהּ, לְמֵחֱמֵי נְהוֹרָהָא, הִיא אַמְרַת אַל תִּרְאוּנִי, לָא תֵּיכְלוּן לְמֵחֱמֵי לִי. אַל תִּרְאוּנִי וַדַּאי. מַאי טַעְמָא. בְּגִין ׳שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת׳, בְּגִין דַּאֲנָא בְּקַדְרוּתָא. מַאי שְׁחַרְחוֹרֶת, שְׁחוֹרָה מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא, תְּרֵין קַדְרוּתֵי, חַד ׳שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ׳, דְּאִסְתַּלָּק מִנִּי שִׁמְשָׁא, לְאַנְהֲרָא לִי, וּלְאִסְתַּכְּלָא בִּי. וְחַד דִּבְנֵי ׳אִמִּי נִחֲרוּ בִי׳.
תרגום
׳אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת וְגוֹ'׳ (ויקרא יג, ב). רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח וְאָמַר, (שִׁיר א) ׳אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ׳ - הַפָּסוּק הַזֶּה נִתְבָּאֵר, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁהַלְּבָנָה מִתְכַּסֵּית בַּגָּלוּת, הִיא אוֹמֶרֶת, אַל תִּרְאֻנִי. לֹא שֶׁהִיא מְצַוָּה שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אוֹתָהּ, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהִיא רוֹאָה אֶת תְּשׁוּקָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵלֶיהָ, לִרְאוֹת אֶת אוֹרָהּ, הִיא אוֹמֶרֶת אַל תִּרְאֻנִי, לֹא תוּכְלוּ לִרְאוֹת אוֹתִי. אַל תִּרְאֻנִי וַדַּאי. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם ׳שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳, מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי בְּקַדְרוּת. מַה זֶּה שְׁחַרְחֹרֶת? שְׁחֹרָה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא שְׁתֵּי קַדְרֻיּוֹת, אַחַת - ׳שֶׁשְּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ׳, שֶׁהִסְתַּלֵּק מִמֶּנִּי הַשֶּׁמֶשׁ לְהָאִיר לִי וּלְהִסְתַּכֵּל בִּי, וְאַחַת - ׳שֶׁבְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת וגו'׳ (ויקרא יג, ב). רבי יהודה פתח ואמר, ׳אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש׳ (שיר השירים א, ו), האי קרא אתמר, אבל בשעתא דסיהרא אתכסיא בגלותא, היא אמרה, ׳אל תראוני׳. לאו דאיהי פקידת דלא למחמי לה, אלא בגין דאיהי חמת תיאובתא דישראל לגבה, למחמי נהורהא, היא אמרת אל תראוני, לא תיכלון למחמי לי. אל תראוני ודאי. מאי טעמא. בגין ׳שאני שחרחורת׳, בגין דאנא בקדרותא. מאי שחרחורת, שחורה מבעי ליה. אלא, תרין קדרותי, חד ׳ששזפתני השמש׳, דאסתלק מני שמשא, לאנהרא לי, ולאסתכלא בי. וחד דבני ׳אמי נחרו בי׳.
התרגום: ׳אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת וגו'׳ (ויקרא יג, ב). רבי יהודה פתח ואמר, (שיר א) ׳אל תראני שאני שחרחרת ששזפתני השמש׳ - הפסוק הזה נתבאר, אבל בשעה שהלבנה מתכסית בגלות, היא אומרת, אל תראני. לא שהיא מצוה שלא לראות אותה, אלא משום שהיא רואה את תשוקתם של ישראל אליה, לראות את אורה, היא אומרת אל תראני, לא תוכלו לראות אותי. אל תראני ודאי. מה הטעם? משום ׳שאני שחרחרת׳, משום שאני בקדרות. מה זה שחרחרת? שחרה היה צריך להיות! אלא שתי קדריות, אחת - ׳ששזפתני השמש׳, שהסתלק ממני השמש להאיר לי ולהסתכל בי, ואחת - ׳שבני אמי נחרו בי׳.
מן המפרשים
מקדש מלך: דאסתלק מני שמשא פי' שהזעיר הנק' שמש אינו מאיר למלכות ומ"ש וחד דבני אמי נחרו בי וכו' פירוש הם מוחין דקטנות שהם ג' אל"הים וכל אל"הים פשוט ומלא ומילוי המילוי הם ב"ן כמ"ש הרב בליקוטים על פ' בני האלהים. וכשיש מוחין דקטנות אזי המ'…
אור החמה: אדם כי יהיה בעור וגומר הענין שהגלות הם הקליפו' לבושי שביה שהמ' מתלבשת בהם: לאו דאיהי פקידת ח"ו שאדרב' ראוי והגון להסתכל ולהשיג האדם בקדושה כל מה שיוכל. אלא בגין דאיהי חמאת וגומר וחוששת שמא יתייאשו או יחשבו שזו דרכה לכך היא…
הסולם: אדם כי יהיה בעור בשרו וגו׳: ר׳ יהודה פתח ואמר, אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש. מקרא זה למדנו. אבל בשעה שהלבנה שהיא המלכות, מתכסה בגלות, היא אומרת, אל תראוני, ולא שהיא מצוה שלא לראותה, אלא משום שהיא רואה תשוקת ישראל אליה,…
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: