ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 7: ׳עושה צדקה בכל עת׳- צדקה המעוררת אילן החיים ומזון תלמידי חכמים › פיסקה 7 (שא ע"ב)

הניזונים בזרוע- טעם העולם הבא שנצטמצם במתיקות התורה

תוספות כרך ג · ׳עושה צדקה בכל עת׳- צדקה המעוררת אילן החיים ומזון תלמידי חכמים · מאמר 7 · פיסקה 7 · דף שא ע"ב

לשון הזוהר

וְעַל דָּא תָנֵינָן, הֵם נִזוֹנִין בִּזְרוֹעַ. מַאי בִּזְרוֹעַ, דָא גְּבוּרָה. וְאִינוּן זְמִינִין לְעוֹלָם הַבָּא. דִּמְזוֹנָא דְּעוֹלָם הַבָּא, לָאו אִיהִי בְּהָאי עַלְמָא, אֶלָּא צִמְצוּמָא זְעִירָא דְּחֵילָא דִּילֵיהּ, דְאִשְׁתַּכַּח בִּמְתִיקוּ דְּאוֹרַיְיתָא. וְדָא טַעֲמֵי עַל הַהוּא אִיבָּא דְּאִילָנָא תַּתָּאָה, וְדָא חֵידוּ דְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים וּמְזוֹנָא עִילָאָה דִּילְהוֹן.

תרגום

וְעַל זֶה לָמַדְנוּ, הֵם נִזּוֹנִים בִּזְרוֹעַ. מַהִי הַזְּרוֹעַ? זוֹ גְבוּרָה. וְהֵם מְזֻמָּנִים לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁמְּזוֹן הָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא צִמְצוּם קָטָן שֶׁל הַכֹּחַ שֶׁלּוֹ שֶׁנִּמְצָא בִּמְתִיקוּת הַתּוֹרָה. וְזֶה טַעֲמוֹ עַל הַפְּרִי הַהוּא שֶׁל הָעֵץ הַתַּחְתּוֹן, וְזוֹ שִׂמְחָה שֶׁל הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וּמָזוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁלָּהֶם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ועל דא תנינן, הם נזונין בזרוע. מאי בזרוע, דא גבורה. ואינון זמינין לעולם הבא. דמזונא דעולם הבא, לאו איהי בהאי עלמא, אלא צמצומא זעירא דחילא דיליה, דאשתכח במתיקו דאורייתא. ודא טעמי על ההוא איבא דאילנא תתאה, ודא חידו דתלמידי חכמים ומזונא עילאה דילהון.

התרגום: ועל זה למדנו, הם נזונים בזרוע. מהי הזרוע? זו גבורה. והם מזמנים לעולם הבא. שמזון העולם הבא אינו בעולם הזה, אלא צמצום קטן של הכח שלו שנמצא במתיקות התורה. וזה טעמו על הפרי ההוא של העץ התחתון, וזו שמחה של התלמידי חכמים ומזון העליון שלהם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים