השכינה ושני מלאכים מלוים את היוצא- והמקטרג עונה אמן
תוספות כרך ג · ׳ועשו להם ציצת׳- ׳לדרתם׳ בציצית ובשבת, שמירת הדירה והיוצא ממנה · מאמר 4 · פיסקה 3 · דף שא ע"א
לשון הזוהר
אָמַר רִבִּי נְהוֹרָאי, אַסְהַדְּנָא, עַל מַאן דְּנָפַק מִתְּרַע בֵּיתֵיהּ בְּעִיטּוּפָא דְמִצְוָה וּתְפִילִּין בְּרֹאשׁוֹ, בְּשָׁעָה דְּנָפֵיק בֵּין תְּרֵין תַּרְעִין, אִזְדַּמְּנָא שְׁכִינָה עֲלֵיהּ, וּתְרֵין מַלְאָכִין דְּקָיְימִין עֲלֵיהּ, חַד מִיָּמִינָא וְחַד מִשְּׂמָאלָא, וְכוּלְּהוֹן מְלַוִּין לֵיהּ עַד בֵּי כְּנִישְׁתָּא וּמְבָרְכִין לֵיהּ. וְחַד מְקַטְרְגָא דְּאִיהוּ קָיְימָא קַמֵּי פִּתְחֵי דְבַר נָשׁ אָזֵיל מִבַּתְרַיְיהוּ, וְעַל כָּרְחֵיהּ אָתֵיב וַאֲמַר אָמֵן:
תרגום
אָמַר רַבִּי נְהוֹרַאי, מֵעִיד אֲנִי עָלַי, מִי שֶׁיּוֹצֵא מִשַּׁעַר בֵּיתוֹ בְּעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹצֵא מִבֵּין שְׁנֵי שְׁעָרִים מִזְדַּמֶּנֶת עָלָיו הַשְּׁכִינָה, וּשְׁנֵי מַלְאָכִים שֶׁעוֹמְדִים עָלָיו, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ, כֻּלָּם מְלַוִּים אוֹתוֹ עַד בֵּית הַכְּנֶסֶת וּמְבָרְכִים אוֹתוֹ. מְקַטְרֵג אֶחָד שֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הַפֶּתַח שֶׁל הָאָדָם הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶם, וְעַל כָּרְחוֹ מֵשִׁיב וְאוֹמֵר אָמֵן: ע"כ מההשמטות.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי נהוראי, אסהדנא, על מאן דנפק מתרע ביתיה בעיטופא דמצוה ותפילין בראשו, בשעה דנפיק בין תרין תרעין, אזדמנא שכינה עליה, ותרין מלאכין דקיימין עליה, חד מימינא וחד משמאלא, וכולהון מלוין ליה עד בי כנישתא ומברכין ליה. וחד מקטרגא דאיהו קיימא קמי פתחי דבר נש אזיל מבתרייהו, ועל כרחיה אתיב ואמר אמן:
התרגום: אמר רבי נהוראי, מעיד אני עלי, מי שיוצא משער ביתו בעטוף של מצוה ותפלין בראשו, בשעה שיוצא מבין שני שערים מזדמנת עליו השכינה, ושני מלאכים שעומדים עליו, אחד מימינו ואחד משמאלו, כלם מלוים אותו עד בית הכנסת ומברכים אותו. מקטרג אחד שעומד לפני הפתח של האדם הולך אחריהם, ועל כרחו משיב ואומר אמן: ע"כ מההשמטות.