ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 17: סוד התרועה וקשר התפילין- ומועדי ה׳ בסוד הספירות › פיסקה 11 (שט ע"א)

משל הצפור והציד- האם העליונה שישראל מצפצפים אליה

תוספות כרך ג · סוד התרועה וקשר התפילין- ומועדי ה׳ בסוד הספירות · מאמר 17 · פיסקה 11 · דף שט ע"א

לשון הזוהר

׳אֵלֶה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִקְרֵאוּ אוֹתָם בְּמוֹעֲדָם׳ - לְצִיפְרָא דִּמְצַפְצְפִין לָהּ בְּנָהָא בְּכָל יוֹמָא בְּכַמָּה צִפְצוּפִין, וְאִיהִי רְבִיעַת עֲלַיְיהוּ. בָּתַר דְאִתְרָבִּיאוּ גַדְפַיְיהוּ דִבְּנָהָא, פַּרְחוּ כֻּלְּהוּ בָּתַר אִימָא. צַיָּיד חַד הֲוָה חַכִּים, בָּעָא לְצַיְּידָא לוֹן. מָה עֲבָד צַיָּיד, נָטַל לְאִימָא דִּילְהוֹן וְקָשִׁיר לָהּ, וְאִיהִי צַוְוחַת בְּגִין בְּנָהָא. שָׁמְעוּ בְּנִין קַלָּה וְנַחְתוּ לְגַבָּהּ וְקַשִׁירוּ לוֹן. כְּגַוְונָא דָא אִימָא עִילָאָה דְּאִתְּמַר בָּהּ (דברים כב ו) ׳וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים אוֹ עַל הַבֵּצִים - וְאִינוּן יִשְׂרָאֵל מְצַפְצְפִין לָהּ בְּכַמָּה צִפְצוּפִין דִצְלוֹתִין וְכוּ'׳:

תרגום

׳אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמֹעֲדָם׳ (ויקרא כג, ד) - לְצִפּוֹר שֶׁמְּצַפְצְפִים לָהּ בָּנֶיהָ בְּכָל יוֹם בְּכַמָּה צִפְצוּפִים, וְהִיא רוֹבֶצֶת עֲלֵיהֶם. אַחַר שֶׁנִּגְדְּלוּ כַנְפֵיהֶם שֶׁל בָּנֶיהָ, עָפוּ כֻלָּם אַחַר אִמָּם. צַיָּד אֶחָד הָיָה חָכָם, רָצָה לָצוּד אוֹתָם. מֶה עָשָׂה הַצַּיָּד? נָטַל אֶת הָאֵם שֶׁלָּהֶם וְקָשַׁר אוֹתָהּ, וְהִיא צוֹוַחַת בִּגְלַל בָּנֶיהָ. שָׁמְעוּ הַבָּנִים קוֹלָהּ וְיָרְדוּ אֶצְלָהּ וְקָשְׁרוּ אוֹתָם. כְּמוֹ זֶה הָאִמָּא הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (דברים כב) ׳וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים - וְאֵלּוּ יִשְׂרָאֵל מְצַפְצְפִים אֵלֶיהָ בְּכַמָּה צִפְצוּפִים שֶׁל תְּפִלּוֹת וְכוּ'׳: (עַד כָּאן מההשמטות)

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אותם במועדם׳ - לציפרא דמצפצפין לה בנהא בכל יומא בכמה צפצופין, ואיהי רביעת עלייהו. בתר דאתרביאו גדפייהו דבנהא, פרחו כלהו בתר אימא. צייד חד הוה חכים, בעא לציידא לון. מה עבד צייד, נטל לאימא דילהון וקשיר לה, ואיהי צווחת בגין בנהא. שמעו בנין קלה ונחתו לגבה וקשירו לון. כגוונא דא אימא עילאה דאתמר בה (דברים כב ו) ׳והאם רובצת על האפרוחים או על הבצים - ואינון ישראל מצפצפין לה בכמה צפצופין דצלותין וכו'׳:

התרגום: ׳אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם במעדם׳ (ויקרא כג, ד) - לצפור שמצפצפים לה בניה בכל יום בכמה צפצופים, והיא רובצת עליהם. אחר שנגדלו כנפיהם של בניה, עפו כלם אחר אמם. ציד אחד היה חכם, רצה לצוד אותם. מה עשה הציד? נטל את האם שלהם וקשר אותה, והיא צווחת בגלל בניה. שמעו הבנים קולה וירדו אצלה וקשרו אותם. כמו זה האמא העליונה שנאמר בה (דברים כב) ׳והאם רבצת על האפרחים או על הביצים - ואלו ישראל מצפצפים אליה בכמה צפצופים של תפלות וכו'׳: (עד כאן מההשמטות)

מן המפרשים

הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר א, ו (א: דפוס הגר״א) דאתמר בה. רוצה לומר בשכינה:

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: