ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 14: סדר התפלה מפרשת בראשית עד שלש הפסיעות- עלית האדם כקרבן › פיסקה 9 (שז ע"ב)

קדשה בארבע עשרה תבות- ושלש אחרונות עמודי השלום

תוספות כרך ג · סדר התפלה מפרשת בראשית עד שלש הפסיעות- עלית האדם כקרבן · מאמר 14 · פיסקה 9 · דף שז ע"ב

לשון הזוהר

קְדוּשָׁה אִית בָּהּ אַרְבֵּיסָר תֵיבִין, עֶשֶׂר אָמִירָן וְד' אַתְוָון. וְדָא כַּלִיל לְכָל סִטְרִין וְאַחִיד מִסַּיְיפֵי עַלְמָא עַד סַיְיפֵי עַלְמָא. תְלַת בַּתְרָאי לָאו אִינוּן בְּחוּשְׁבָּן דָא בְּתֵּיבִין, וְאִינוּן רֶצֶה וּמוֹדִים, תְרֵין עַמּוּדִים תַמְכֵי דְּאוֹרַיְיתָא. שִׂים שָׁלוֹם - אִילָנָא דְחַיֵּי דְּאִיהוּ שְׁלָמָא דְּבֵיתָא, שְׁלָמָא דְּכֹלָּא. וּבֵינַיְיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא אִינוּן בִּרְכָאָן דְּתַקִּינוּ קַדְמָאֵי וְהָכִי אוֹקְמוּהָ.

תרגום

בַּקְּדֻשָּׁה יֵשׁ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה תֵבוֹת, עֶשֶׂר אֲמִירוֹת וְאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת. וְזֶה כּוֹלֵל לְכָל הַצְּדָדִים וּמְאַחֵד מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹף הָעוֹלָם. שָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת אֵינָן בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה שֶׁל הַתֵּבוֹת, וְהֵן רְצֵה וּמוֹדִים, שְׁנֵי עַמּוּדִים תּוֹמְכֵי הַתּוֹרָה. שִׂים שָׁלוֹם - עֵץ הַחַיִּים שֶׁהוּא שְׁלוֹם הַבַּיִת, שָׁלוֹם שֶׁל הַכֹּל. וּבֵינֵיהֶם בְּאֶמְצָעִיתָם אֵלּוּ הַבְּרָכוֹת שֶׁתִּקְּנוּ הַקַּדְמוֹנִים, וְכָךְ בֵּאֲרוּהָ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קדושה אית בה ארביסר תיבין, עשר אמירן וד' אתוון. ודא כליל לכל סטרין ואחיד מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. תלת בתראי לאו אינון בחושבן דא בתיבין, ואינון רצה ומודים, תרין עמודים תמכי דאורייתא. שים שלום - אילנא דחיי דאיהו שלמא דביתא, שלמא דכלא. ובינייהו באמצעיתא אינון ברכאן דתקינו קדמאי והכי אוקמוה.

התרגום: בקדשה יש ארבע עשרה תבות, עשר אמירות וארבע אותיות. וזה כולל לכל הצדדים ומאחד מסוף העולם ועד סוף העולם. שלש אחרונות אינן בחשבון זה של התבות, והן רצה ומודים, שני עמודים תומכי התורה. שים שלום - עץ החיים שהוא שלום הבית, שלום של הכל. וביניהם באמצעיתם אלו הברכות שתקנו הקדמונים, וכך בארוה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים