ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 11: ׳הנה עם יצא ממצרים׳- כשפי בלק ובלעם וקשר ישראל למעלה › פיסקה 7 (שד ע"א)

התשובה שקדמה לפורענות- נצול מן הדין שכבר נגזר

תוספות כרך ג · ׳הנה עם יצא ממצרים׳- כשפי בלק ובלעם וקשר ישראל למעלה · מאמר 11 · פיסקה 7 · דף שד ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אִי לָא הֲוִינָא הָכָא, כַּמָה בִּישִׁין הֲוָה עֲבִיד הַאי חִוְיָא, דְּהָא כַּד בַּר נָשׁ יוּדָאי עֲבָד עוֹבָדָא דְּחוֹבָא, וְעַד לָא תָב בְּתִיוּבְתָא, לְחִישׁוּ לֵיהּ לְהַאי חִוְיָא לְקַטְלָא לֵיהּ, וְאִימְלָךְ הַהוּא בַּר נָשׁ בֵּין כַּךְ וּבֵין כַּךְ, וְאִתְנַחֵם מֵחוֹבֵיהּ, וְאָמַר דְּלָא יְתוּב לְעָלְמִין לְהַאי חַטָּאָה וְעַל דָּא אִשְׁתֵּזִיב מִן דִּינָא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אִם לֹא הָיִיתִי פֹּה, כַּמָּה רָעוֹת הָיָה עוֹשֶׂה הַנָּחָשׁ הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי אָדָם יְהוּדִי אֶחָד עָשָׂה מַעֲשֶׂה שֶׁל חֵטְא, וְעַד שֶׁלֹּא שָׁב בִּתְשׁוּבָה לָחֲשׁוּ לַנָּחָשׁ הַזֶּה לַהֲרֹג אוֹתוֹ, וְנִמְלַךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, וְהִתְנַחֵם מֵחֶטְאוֹ, וְאָמַר שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְעוֹלָמִים לְאוֹתוֹ הַחֵטְא, וְעַל כָּךְ נִצּוֹל מִן הַדִּין.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר, אי לא הוינא הכא, כמה בישין הוה עביד האי חויא, דהא כד בר נש יודאי עבד עובדא דחובא, ועד לא תב בתיובתא, לחישו ליה להאי חויא לקטלא ליה, ואימלך ההוא בר נש בין כך ובין כך, ואתנחם מחוביה, ואמר דלא יתוב לעלמין להאי חטאה ועל דא אשתזיב מן דינא.

התרגום: אמר רבי אלעזר, אם לא הייתי פה, כמה רעות היה עושה הנחש הזה, שהרי אדם יהודי אחד עשה מעשה של חטא, ועד שלא שב בתשובה לחשו לנחש הזה להרג אותו, ונמלך אותו האיש בין כך ובין כך, והתנחם מחטאו, ואמר שלא ישוב לעולמים לאותו החטא, ועל כך נצול מן הדין.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים