׳רוחי מסתכל׳ ולא סימן ולא חכמה- ובואם אל חמיו
תוספות כרך ג · ׳הנה עם יצא ממצרים׳- כשפי בלק ובלעם וקשר ישראל למעלה · מאמר 11 · פיסקה 21 · דף שד ע"ב
לשון הזוהר
אָמַר רַבִּי אַבָּא, בְּכָל אוֹרְחָא דָא אִיהוּ תַוְוהָא בְּכָל מָה דְחַמִינָן בָּךְ, וְהַשְׁתָּא אִיהוּ תַוְוהָא עַל תַוְוהָא, מָהוּ דֵין. אָמַר לְהוּ: מִלָּה דָא, לָאו בְּסִימָנָא אִיהִי, וְלָאו בְּחָכְמָתָא. אֶלָּא רוּחָא דִילִי אִסְתָּכַל וַאֲנָא חֲמֵינָא כְּאִילוּ בְּעֵינָא חֲמֵינָא. תַּוְוהוּ כּוּלְּהוּ חַבְרַיָּיא. אַזְלוּ כּוּלְּהוּ חַבְרַיָּיא וְהַהוּא יוּדָאי בַּהֲדַיְיהוּ. עַד דְּמָטוּ לְגַבֵּיהּ חַמוֹי. כֵּיוָן דְּמָטוּ לְתַּמָּן, אַשְׁכְּחוּהוּ לְחַמוֹי דְהָוָה יָתִיב עַל גַּבֵּי עֲרְסוֹי וְלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא. בָּרִיךְ בִּרְכָתָא רַבִּי אֶלְעָזָר, וּבְרִיכוּ חַבְרַיָּיא ואִיהוּ חַדֵּי בַּהֲדַיְיהוּ:
תרגום
אָמַר רַבִּי אַבָּא, בְּכָל הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ יֵשׁ תְּמִיהָה בְּכָל מַה שֶּׁרָאִינוּ בְּךְ, וְכָעֵת הִיא תְמִיהָה עַל תְּמִיהָה, מַה זֶּה? אָמַר לָהֶם: דָּבָר זֶה אֵינוֹ בְסִימָן הוּא וְלֹא בְחָכְמָה, אֶלָּא שֶׁרוּחִי מִסְתַּכֵּל, וַאֲנִי רָאִיתִי כְּאִלּוּ בָּעַיִן רָאִיתִי. תָּמְהוּ כָּל הַחֲבֵרִים. הָלְכוּ כָּל הַחֲבֵרִים וְאוֹתוֹ הַיְּהוּדִי עִמָּהֶם, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְחָמִיו. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְשָׁם, מָצְאוּ אֶת חָמִיו שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל גַּבֵּי מִטָּתוֹ וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. בֵּרַךְ בְּרָכָה רַבִּי אֶלְעָזָר, וּבֵרְכוּ הַחֲבֵרִים, וְהוּא שָׂמַח עִמָּם.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אמר רבי אבא, בכל אורחא דא איהו תווהא בכל מה דחמינן בך, והשתא איהו תווהא על תווהא, מהו דין. אמר להו: מלה דא, לאו בסימנא איהי, ולאו בחכמתא. אלא רוחא דילי אסתכל ואנא חמינא כאילו בעינא חמינא. תווהו כולהו חברייא. אזלו כולהו חברייא וההוא יודאי בהדייהו. עד דמטו לגביה חמוי. כיון דמטו לתמן, אשכחוהו לחמוי דהוה יתיב על גבי ערסוי ולעי באורייתא. בריך ברכתא רבי אלעזר, ובריכו חברייא ואיהו חדי בהדייהו:
התרגום: אמר רבי אבא, בכל הדרך הזו יש תמיהה בכל מה שראינו בך, וכעת היא תמיהה על תמיהה, מה זה? אמר להם: דבר זה אינו בסימן הוא ולא בחכמה, אלא שרוחי מסתכל, ואני ראיתי כאלו בעין ראיתי. תמהו כל החברים. הלכו כל החברים ואותו היהודי עמהם, עד שהגיעו לחמיו. כיון שהגיעו לשם, מצאו את חמיו שהיה יושב על גבי מטתו ועוסק בתורה. ברך ברכה רבי אלעזר, וברכו החברים, והוא שמח עמם.
מן המפרשים
אור יקר: עם יצא ממצרים בהיותו מדקדק מלת תנת עם רומז על דבריו,