ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 11: ׳הנה עם יצא ממצרים׳- כשפי בלק ובלעם וקשר ישראל למעלה › פיסקה 20 (שד ע"ב)

׳טל תכשיט שונאך׳- השבת כיס הזהב לבעליו

תוספות כרך ג · ׳הנה עם יצא ממצרים׳- כשפי בלק ובלעם וקשר ישראל למעלה · מאמר 11 · פיסקה 20 · דף שד ע"ב

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְהַהוּא יוּדָאי: טוֹל עֲדָאָה דְשָׂנְאָךְ. דְּהָא כִּיסָא דְּדַהֲבָא אִית לֵיהּ לְגַבֵּיהּ דְשָׁבָק לֵיהּ בְּרֵיהּ דְּהַהוּא גּוֹי לְאָבוֹי, וְלָא תִיטוֹל מִדִּילֵיהּ כְּלוּם. וְזִיל לְגַבֵּיהּ גַּבְרָא דְּדוּךְ פְּלַן, וְתִשְׁכַּח דְּמִיתָא אִתְתֵּיהּ. זִיל לְגַבֵּיהּ וְהַב לֵיהּ כִּיסָא דְּדִינָרִין דָא, בְּגִין דְּהַהוּא גַּבְרָא אִית לֵיהּ בְּרָא חַד ושִׁמְעוֹן שְׁמֵיהּ וְהוּא אָזִיל בִּסְחוֹרָתָא עַל יַמָּא. ואִינוּן בְּאֲרְבָּא, בְּרֵיהּ דְּהַאי גּוֹי גָּנָב לֵיהּ הַאי כִּיסָא, וְיָהַב לֵיהּ לְהַהוּא רָשָׁע. וְאֵימָא לְהַהוּא יוּדָאי דְּיַסְלִיק כִּיסָא דָא לִבְרֵיהּ, דְּלַעֲגָּל יֵיתֵי לְגַבֵּיהּ, ויוֹדֵי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאַחְזַר אַבֵידַתָא לְמָארֵיהּ. וְכַךְ עֲבִיד. נָטַל כִּיסָא וְסָגִיד קָמֵיהּ דְרִבִּי אֶלְעָזָר וְנָשִׁיק יְדוֹי. תַּוְוהוּ חַבְרַיָּיא.

תרגום

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְאוֹתוֹ הַיְּהוּדִי: טֹל אֶת תַּכְשִׁיט שׂוֹנַאֲךְ, שֶׁהֲרֵי כִּיס שֶׁל זָהָב יֵשׁ לוֹ אֶצְלוֹ שֶׁהִשְׁאִיר לוֹ בְּנוֹ שֶׁל אוֹתוֹ גּוֹי לְאָבִיו, וְאַל תִּטֹּל מִשֶּׁלּוֹ כְּלוּם, וְלֵךְ לָאִישׁ שֶׁבְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, וְתִמְצָא שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. לֵךְ אֵלָיו, וְתֵן לוֹ כִּיס הַדִּינָרִים הַזֶּה, מִשּׁוּם שֶׁלְּאוֹתוֹ הָאִישׁ יֵשׁ בֵּן אֶחָד, וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן, וְהָיָה הוֹלֵךְ עִם סְחוֹרָה עַל הַיָּם, וְהֵם בַּסְּפִינָה, וּבְנוֹ שֶׁל הַגּוֹי הַזֶּה גָּנַב לוֹ אוֹתוֹ הַכִּיס וְנָתַן אוֹתוֹ לְאוֹתוֹ רָשָׁע. וֶאֱמֹר לְאוֹתוֹ הַיְּהוּדִי שֶׁיַּעֲלֶה כִיס זֶה לִבְנוֹ, שֶׁבִּמְהִירוּת יֵלֵךְ אֵלָיו, וְיוֹדֶה לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ- הוּא שֶׁהֶחֱזִיר אֲבֵדָה לִבְעָלָיו. וְכָךְ עָשָׂה. נָטַל הַכִּיס, וְהִשְׁתַּחֲוָה לִפְנֵי רַבִּי אֶלְעָזָר וְנָשַׁק יָדוֹ. תָּמְהוּ הַחֲבֵרִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי אלעזר לההוא יודאי: טול עדאה דשנאך. דהא כיסא דדהבא אית ליה לגביה דשבק ליה בריה דההוא גוי לאבוי, ולא תיטול מדיליה כלום. וזיל לגביה גברא דדוך פלן, ותשכח דמיתא אתתיה. זיל לגביה והב ליה כיסא דדינרין דא, בגין דההוא גברא אית ליה ברא חד ושמעון שמיה והוא אזיל בסחורתא על ימא. ואינון בארבא, בריה דהאי גוי גנב ליה האי כיסא, ויהב ליה לההוא רשע. ואימא לההוא יודאי דיסליק כיסא דא לבריה, דלעגל ייתי לגביה, ויודי לקודשא בריך הוא דאחזר אבידתא למאריה. וכך עביד. נטל כיסא וסגיד קמיה דרבי אלעזר ונשיק ידוי. תווהו חברייא.

התרגום: אמר רבי אלעזר לאותו היהודי: טל את תכשיט שונאך, שהרי כיס של זהב יש לו אצלו שהשאיר לו בנו של אותו גוי לאביו, ואל תטל משלו כלום, ולך לאיש שבמקום פלוני, ותמצא שמתה אשתו. לך אליו, ותן לו כיס הדינרים הזה, משום שלאותו האיש יש בן אחד, ושמו שמעון, והיה הולך עם סחורה על הים, והם בספינה, ובנו של הגוי הזה גנב לו אותו הכיס ונתן אותו לאותו רשע. ואמר לאותו היהודי שיעלה כיס זה לבנו, שבמהירות ילך אליו, ויודה לקדוש-ברוך- הוא שהחזיר אבדה לבעליו. וכך עשה. נטל הכיס, והשתחוה לפני רבי אלעזר ונשק ידו. תמהו החברים.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים