ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ג › מאמר 1: ׳ויקרא אל משה׳- סתרי האלף הזעירא וסוד הקרבן מפי הינוקא › פיסקה 10 (ש ע"א)

׳אדם כי יקריב׳- התחברות שמש ולבנה כאחד

תוספות כרך ג · ׳ויקרא אל משה׳- סתרי האלף הזעירא וסוד הקרבן מפי הינוקא · מאמר 1 · פיסקה 10 · דף ש ע"א

לשון הזוהר

׳ויְדַבֵּר יהו"ה אֵלָיו׳ דַּרְגָּא אַחֲרָא עִילָאָה, וּכְדֵין בְּשַׁעֲתָא דְּאִזְדַמָן מֹשֶׁה לְמֵיעָאל כְּדֵין פָּתַח וְאָמַר ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ - מַאי אָדָם הָכָא, אֶלָּא כַּד אִתְחַבְּרָן שִׁמְשָׁא וסִיהֲרָא כַּחֲדָא. פָּתַח וְאָמַר אָדָם, כְּדִכְתִיב (חבקוק ג יא). ׳שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבוּלָה׳ - עָמַד וְלֹא עָמְדוּ.

תרגום

׳וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו׳, דַּרְגָּה אַחֶרֶת עֶלְיוֹנָה. וְאָז, בְּשָׁעָה שֶׁהִזְדַּמֵּן מֹשֶׁה לְהִכָּנֵס, אָז פָּתַח וְאָמַר, ׳אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם׳ - מָה אָדָם כָּאן? אֶלָּא כְּשֶׁמִּתְחַבְּרִים הַשֶּׁמֶשׁ וְהַלְּבָנָה כְּאֶחָד, פָּתַח וְאָמַר אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ׳שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה׳ - עָמַד וְלֹא עָמְדוּ.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳וידבר יהו"ה אליו׳ דרגא אחרא עילאה, וכדין בשעתא דאזדמן משה למיעאל כדין פתח ואמר ׳אדם כי יקריב מכם׳ - מאי אדם הכא, אלא כד אתחברן שמשא וסיהרא כחדא. פתח ואמר אדם, כדכתיב (חבקוק ג יא). ׳שמש ירח עמד זבולה׳ - עמד ולא עמדו.

התרגום: ׳וידבר ה' אליו׳, דרגה אחרת עליונה. ואז, בשעה שהזדמן משה להכנס, אז פתח ואמר, ׳אדם כי יקריב מכם׳ - מה אדם כאן? אלא כשמתחברים השמש והלבנה כאחד, פתח ואמר אדם, כמו שכתוב ׳שמש ירח עמד זבלה׳ - עמד ולא עמדו.

מן המפרשים

אור החמה: מן המקבילה בויחי מאמר סב, ט (רלט:) בשעתא דאזדמן משה למיעל קשיא ליה דא"כ לדידך דאמרת דויקרא אל משה היינו שהזמינו אל ההיכל א"כ מאי מאהל מועד באהל מועד הל"ל לז"א כי אחר הקריא' אחר שנזדמן למיעל קודם הכניס' היה הדבור הזה. אמנם יש…

הסולם: מן המקבילה בויחי מאמר סב, ט (רלט:) וידבר ה' אליו: זהו מדרגה אחרת עליונה, שהיא בינה, כי ויקרא, היא הנוקבא אל משה, הוא ת"ת, וידבר ה', הוא בינה. ואז בשעה שנזדמן משה להכנס אל הנוקבא, אז פתח הבינה ואמר, אדם כי יקריב מכם, כי בינה…

לכל המפרשים על פיסקה זו

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: