ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 9: ׳ואתם הדבקים׳- עשרת הדיברות כנגד המדרגות מחסד עד עתיקא › פיסקה 7 (רעו ע"א)

׳וזכרת כי עבד היית׳- זכירת הצדיק שנמכר וכפרת השבת

תוספות כרך ב · ׳ואתם הדבקים׳- עשרת הדיברות כנגד המדרגות מחסד עד עתיקא · מאמר 9 · פיסקה 7 · דף רעו ע"א

לשון הזוהר

תָּא חֲזֵי בְּדִבְּרוֹת מִשְׁנֶה תּוֹרָה כְּתִיב (דברים כד יח) ׳וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הֲיִּיתָּ בְּמִצְרַיִם וַיִפְדֶךָ יהו"ה - אֱלהֶיךָ מִשָׁם - הָכָא אוֹלִיף לוֹן אוֹרַיְיתָא רָזָא עִילָאָה׳ - דְּהָא הַהוּא צַדִּיקָא דְּאִזְדְבָן חַיִּים לְעַבְדָא בְּמִצְרַיִם וְאַחִילוּ (ודחילו) לֵיהּ, לָקֳבְלֵיה אִיהוּ ׳זָכוֹר אֵת יוֹם הַשַׁבָּת׳. וּבְגִין כָּךְ אָמַר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בְּבָעוּ מִנְּכוֹן הֲווּ דְכִירִין הַהוּא צַדִּיקָא דְּאִזְדְבָן עַל יְדַיְיכוּ וְהָוָה לְעַבְדָא בְּמִצְרַיִם, וּבְהַהוּא חוֹבָה אִתְגְּזַר עֲלַיְיכוּ לְאִשְׁתַּעְבְּדָא בְּכוּ בְּמִצְרַיִם, וּלְכַפָּרָא הַהוּא חוֹבָה דְּזָבִּינְתוּן לֵיהּ. נָטְרוּ יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא - וְיִשְׁתְּבִּיק לְכוֹן, דְּהָא יוֹמָא דְּשַׁבָּת לָקֳבְלֵיה אִיהוּ,

תרגום

בֹּא וּרְאֵה, בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה כָּתוּב, (דברים כד) ׳וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּמִצְרַיִם וַיִּפְדְּךְ ה' אֱלֹהֶיךְ מִשָּׁם׳ כּ (דברים כד, יח) - ָאן מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ הַתּוֹרָה סוֹד עֶלְיוֹן, שֶׁהֲרֵי הַצַּדִּיק הַהוּא שֶׁנִּמְכַּר חַי לְעֶבֶד בְּמִצְרַיִם וְחִלְּלוּ (וְיִרְאוּ) אוֹתוֹ, לְעֻמָּתוֹ הוּא ׳זָכוֹר אֵת יוֹם הַשַּׁבָּת׳ - וּמִשּׁוּם כָּךְ אָמַר לָהֶם הקב"ה לְיִשְׂרָאֵל: בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם הֱיוּ זוֹכְרִים הַצַּדִּיק הַהוּא שֶׁנִּמְכַּר עַל יְדֵיכֶם וְהָיָה לְעֶבֶד בְּמִצְרַיִם, וּבְאוֹתוֹ הַחֵטְא נִגְזַר עֲלֵיכֶם לְהִשְׁתַּעְבֵּד בָּכֶם בְּמִצְרַיִם וּלְכַפֵּר הַחֵטְא הַהוּא שֶׁמְּכַרְתֶּם אוֹתוֹ. שִׁמְרוּ ׳אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת׳ - וְיִתְכַּפֵּר לָכֶם, שֶׁהֲרֵי יוֹם הַשַּׁבָּת כְּנֶגְדּוֹ הוּא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסוֹד הַמְּהֵימְנוּתָא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: תא חזי בדברות משנה תורה כתיב (דברים כד יח) ׳וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהו"ה - אלהיך משם - הכא אוליף לון אורייתא רזא עילאה׳ - דהא ההוא צדיקא דאזדבן חיים לעבדא במצרים ואחילו (ודחילו) ליה, לקבליה איהו ׳זכור את יום השבת׳. ובגין כך אמר לון קודשא בריך הוא לישראל: בבעו מנכון הוו דכירין ההוא צדיקא דאזדבן על ידייכו והוה לעבדא במצרים, ובההוא חובה אתגזר עלייכו לאשתעבדא בכו במצרים, ולכפרא ההוא חובה דזבינתון ליה. נטרו יומא דשבתא - וישתביק לכון, דהא יומא דשבת לקבליה איהו,

התרגום: בא וראה, בעשרת הדברות שבמשנה תורה כתוב, (דברים כד) ׳וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך ה' אלהיך משם׳ כ (דברים כד, יח) - אן מלמדת אותנו התורה סוד עליון, שהרי הצדיק ההוא שנמכר חי לעבד במצרים וחללו (ויראו) אותו, לעמתו הוא ׳זכור את יום השבת׳ - ומשום כך אמר להם הקב"ה לישראל: בבקשה מכם היו זוכרים הצדיק ההוא שנמכר על ידיכם והיה לעבד במצרים, ובאותו החטא נגזר עליכם להשתעבד בכם במצרים ולכפר החטא ההוא שמכרתם אותו. שמרו ׳את יום השבת׳ - ויתכפר לכם, שהרי יום השבת כנגדו הוא, כמו שבארנו בסוד המהימנותא.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: