ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 9: ׳ואתם הדבקים׳- עשרת הדיברות כנגד המדרגות מחסד עד עתיקא › פיסקה 23 (רעז ע"א)

מחשבת האדם הסתומה- ממשכת נביעות מחכמה עליונה עד המצוה

תוספות כרך ב · ׳ואתם הדבקים׳- עשרת הדיברות כנגד המדרגות מחסד עד עתיקא · מאמר 9 · פיסקה 23 · דף רעז ע"א

לשון הזוהר

וּבַּר נָשׁ אִית לֵיהּ מַחֲשָׁבָה סְתִימָאָה, דְּלֵית דְּיָדַע בָּהּ אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי, וְיָהֲבָה בֵּיהּ בְּבַר נָשׁ לְמֶחְשָׁב מִילִין דְּאוֹרַיְיתָא, מִילִין דְמִצְוָה, בְּגִין (דההיא) דְּהַהוּא מַחֲשָׁבָה עִילָאָה נָגְדָא מַבּוּעִין דִּילָה לְאַתְרָא דְחָכְמְתָא וְלָא אִתְפְּרַשׁ כְּלָל. וּמֵהָאי חָכְמָתָא עִילָאָה נַפְקַת תּוֹרָה וְנָגִיד שָׁקִיוּתָּה עַד הַהוּא אַתְרָא דְּחָכְמָה תַּתָּאָה דְּאִקְּרֵי מִצְוָה.

תרגום

וּבֶן אָדָם יֵשׁ לוֹ מַחֲשָׁבָה סְתוּמָה, שֶׁאֵין שֶׁיּוֹדֵעַ בָּהּ אֶלָּא הקב"ה בְּעַצְמוֹ, וְנוֹתֵן בּוֹ בַּבֶּן אָדָם לַחְשּב דִּבְרֵי תוֹרָה, דִּבְרֵי מִצְוָה, כְּדֵי (שֶׁאוֹתָהּ) שֶׁאוֹתָהּ מַחֲשָׁבָה עֶלְיוֹנָה תַּמְשִׁיךְ נְבִיעוֹת שֶׁלָּהּ לִמְקוֹם הַחָכְמָה וְלֹא יִפָּרֵד כְּלָל. וּמִזּוֹ הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה יוֹצֵאת תּוֹרָה, וְנִמְשָׁךְ הַשֶּׁפַע שֶׁלָּהּ עַד הַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁל הַחָכְמָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁנִּקְרֵאת מִצְוָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובר נש אית ליה מחשבה סתימאה, דלית דידע בה אלא קודשא בריך הוא בלחודוי, ויהבה ביה בבר נש למחשב מילין דאורייתא, מילין דמצוה, בגין (דההיא) דההוא מחשבה עילאה נגדא מבועין דילה לאתרא דחכמתא ולא אתפרש כלל. ומהאי חכמתא עילאה נפקת תורה ונגיד שקיותה עד ההוא אתרא דחכמה תתאה דאקרי מצוה.

התרגום: ובן אדם יש לו מחשבה סתומה, שאין שיודע בה אלא הקב"ה בעצמו, ונותן בו בבן אדם לחשב דברי תורה, דברי מצוה, כדי (שאותה) שאותה מחשבה עליונה תמשיך נביעות שלה למקום החכמה ולא יפרד כלל. ומזו החכמה העליונה יוצאת תורה, ונמשך השפע שלה עד המקום ההוא של החכמה התחתונה שנקראת מצוה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים