קול כאשה ופתיחת אצבעות בדיבור- ׳כי תועבה היא׳
תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 9 · דף רעג ע"א
לשון הזוהר
אַנְפּוֹי אֲרִיכִין וְלָא שַׁפִּירִין. קָלֵיהּ כְּאִתְּתָא, וּמִילוֹי כְּאִתְּתָא, מֵקַנֵחַ פּוּמֵיהּ בְּמִלּוֹי, אַפְתַּח אֶצְּבָּעָאן דִּידוֹי בְּמִלּוּלֵיהּ. כַּד אָזִיל, אַקְדִים לֵיהּ בְּלִיתָּא דְּפָרְסָאי, דְּלָא יִחוּב בַּר נָש לְגַבֵּיהּ. עָלֵיהּ כְּתִיב (דברים כד ד) ׳כִּי תּוֹעֵבָה הִיא לִפְנֵי יהו"ה׳.
תרגום
פָּנָיו אֲרֻכּוֹת וְלֹא יָפוֹת. קוֹלוֹ כְּאִשָּׁה, וּדְבָרָיו כְּאִשָּׁה, מְקַנֵּחַ פִּיו בִּדְבָרָיו, פּוֹתֵחַ אֶצְבְּעוֹתָיו בְּדִבּוּרוֹ. כְּשֶׁהוֹלֵךְ, מַקְדִּים לוֹ בְּלִיתָּא שֶׁל פַּרְסִיִּים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶחְטָא אָדָם כְּלַפָּיו. עָלָיו כָּתוּב (דברים כד ד) ׳כִּי תוֹעֵבָה הִיא לִפְנֵי יהו"ה׳.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אנפוי אריכין ולא שפירין. קליה כאתתא, ומילוי כאתתא, מקנח פומיה במלוי, אפתח אצבעאן דידוי במלוליה. כד אזיל, אקדים ליה בליתא דפרסאי, דלא יחוב בר נש לגביה. עליה כתיב (דברים כד ד) ׳כי תועבה היא לפני יהו"ה׳.
התרגום: פניו ארכות ולא יפות. קולו כאשה, ודבריו כאשה, מקנח פיו בדבריו, פותח אצבעותיו בדבורו. כשהולך, מקדים לו בליתא של פרסיים, כדי שלא יחטא אדם כלפיו. עליו כתוב (דברים כד ד) ׳כי תועבה היא לפני יהו"ה׳.