האחוזים בשבתאי מתענים ולובשים שחורים- והרוחות מודיעות להם
תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 88 · דף רעה ע"א
לשון הזוהר
דְּלָאו הָכִי לְכָל אִינוּן דַּאֲחִידָן בְּכּוֹכְבָא דְּשָׁבְּתָאי דְּאִיצְּטְרִיךְ לוֹן לְאִתְעֲנָאָה וּלְאַחְזָאָה עֲצִּיבוּ וְדָאַגָה וְרוּגְזָא וּלְמִלְבָּשׁ שְׁחוֹרִים וּלְכַסָּאָה שְׁחוֹרִים וְלָא לְמֵיכָל בִּשְׂרָא וְחַמְרָא וּמִשְׁחָא, וְלָא לְאִתְעֲנְגָא עִינוּגִין דְּעָלְמָא, אֶלָּא לְמֵיתַב בְּדִיוּרָא עֲצִּיב וּלְאִתְפָּרְשָׁא מִן בְּנִי נָשָׁא. (בז"ח ד"א איתא וכדין וכ"ה בדפו"י) (וכדין) וּתְרֵין אִלֵּין רוּחִין קורקפנ"י ושמריר"ון אִתְמַשְׁכָאן עֲלוֹי וְאוֹדְעִין לֵיהּ מִלִּין דְּעָלְמָא בְּאַמְשְׁכוּתָּא דְּשָׁבְּתָאי.
תרגום
שֶׁלֹּא כֵן לְכָל אוֹתָם הָאֲחוּזִים בְּכוֹכַב שַׁבְּתַאי, שֶׁצָּרִיךְ לָהֶם לְהִתְעַנּוֹת וּלְהַרְאוֹת עַצְבוּת וּדְאָגָה וְרֹגֶז, וְלִלְבֹּשׁ שְׁחוֹרִים וּלְכַסּוֹת שְׁחוֹרִים, וְלֹא לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְיַיִן וָשֶׁמֶן, וְלֹא לְהִתְעַנֵּג בְּתַעֲנוּגֵי הָעוֹלָם, אֶלָּא לָשֶׁבֶת בְּדִירָה עֲצוּבָה וּלְהִפָּרֵד מִבְּנֵי אָדָם. וְאָז שְׁנֵי רוּחוֹת אֵלֶּה, קורקפני ושמרירון, נִמְשָׁכִים עָלָיו וּמוֹדִיעִים לוֹ דִּבְרֵי הָעוֹלָם בְּהִמָּשְׁכוּת שַׁבְּתַאי.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דלאו הכי לכל אינון דאחידן בכוכבא דשבתאי דאיצטריך לון לאתענאה ולאחזאה עציבו ודאגה ורוגזא ולמלבש שחורים ולכסאה שחורים ולא למיכל בשרא וחמרא ומשחא, ולא לאתענגא עינוגין דעלמא, אלא למיתב בדיורא עציב ולאתפרשא מן בני נשא. (בז"ח ד"א איתא וכדין וכ"ה בדפו"י) (וכדין) ותרין אלין רוחין קורקפנ"י ושמריר"ון אתמשכאן עלוי ואודעין ליה מלין דעלמא באמשכותא דשבתאי.
התרגום: שלא כן לכל אותם האחוזים בכוכב שבתאי, שצריך להם להתענות ולהראות עצבות ודאגה ורגז, וללבש שחורים ולכסות שחורים, ולא לאכל בשר ויין ושמן, ולא להתענג בתענוגי העולם, אלא לשבת בדירה עצובה ולהפרד מבני אדם. ואז שני רוחות אלה, קורקפני ושמרירון, נמשכים עליו ומודיעים לו דברי העולם בהמשכות שבתאי.