פנים קמוטות ועינים אדומות- מתולדות הסגירו שבעינים
תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 83 · דף רעה ע"א
לשון הזוהר
אַנְפּוֹי קְמִיטִין כְּתוֹלָדָה דְּאַבָּעְבּוּעִין. עֵינוֹי סֻמָּקִין, דָא אִיהוּ בֵּין אִינוּן (תולדתי) תוֹלָדִין דִּסְגִירָא דְּעֵינוֹי, לְזִמְנִין זָלְגִין דִּמְעִין.
תרגום
פָּנָיו קְמוּטוֹת כְּתוֹלֶדֶת אֲבַעְבּוּעוֹת. עֵינָיו אֲדֻמּוֹת. זֶה מֵאוֹתָן תּוֹלָדוֹת שֶׁל דַּלֶּקֶת עֵינַיִם, לִפְעָמִים זוֹלְגוֹת דְּמָעוֹת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: אנפוי קמיטין כתולדה דאבעבועין. עינוי סמקין, דא איהו בין אינון (תולדתי) תולדין דסגירא דעינוי, לזמנין זלגין דמעין.
התרגום: פניו קמוטות כתולדת אבעבועות. עיניו אדמות. זה מאותן תולדות של דלקת עינים, לפעמים זולגות דמעות.