ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 7: רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו › פיסקה 77 (רעה ע"א)

החוזרים אינם מצטיירים כבתחילה- שאין ציור אבא ואמא בהם

תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 77 · דף רעה ע"א

לשון הזוהר

וְנָפְקִין עַל יְדוֹי דְּפַּרְוּונְקָא. בְּגִין דְכָל בְּנֵי עַלְמָא כַּד אִתְבְּנוּן לְאִתְצַּיְּירָא בְּהַאי עַלְמָא, כָּל צִּיּוּרִין דְּאַתְוָון מִתְצַּיְּירִין בְּהוּ עַל יְדָא דְּאִינוּן ג' שׁוּתָּפִין דְּקָא מִזְדָוִּוג בִּנְיָינָא. והַשְׁתָּא אִלֵּין דְּקָא מִתְהַדְרָן כָּל אִינוּן אַתְוון דְּקָא אִתְצְּיּירוּ בְּהוּ אָחֳרָנִין, לָא מִתְצָּיְּירֵי בְּהוּ. דְהָא אִינוּן פְּרַוָנְקִין לָא מְצָּיְּירָן לוֹן בְּאַתְוּון, כְּמָה דְּאִתְצַּיָּיר בְּקַדְמִיתָא מִסִטְרָא דְּאַבָּא וְאִימָא.

תרגום

וְיוֹצְאוֹת עַל יְדֵי הַשָּׁלִיחַ. מִשּׁוּם שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, כְּשֶׁנִּבְנִים לְהִצְטַיֵּר בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּל צִיּוּרֵי הָאוֹתִיּוֹת מִצְטַיְּרִים בָּהֶם עַל יְדֵי אוֹתָם שְׁלֹשָׁה שֻׁתָּפִים הַמְזַוְּגִים אֶת הַבִּנְיָן. וְעַכְשָׁו אֵלֶּה הַחוֹזְרוֹת, כָּל אוֹתָן הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהִצְטַיְּרוּ בָּהֶן אֲחֵרִים, אֵינָן מִצְטַיְּרוֹת בָּהֶן, שֶׁהֲרֵי אוֹתָם הַשְּׁלוּחִים אֵינָם מְצַיְּרִים אוֹתָן בְּאוֹתִיּוֹת כְּמוֹ שֶׁהִצְטַיֵּר בַּתְּחִלָּה מִצַּד אַבָּא וְאִמָּא.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ונפקין על ידוי דפרוונקא. בגין דכל בני עלמא כד אתבנון לאתציירא בהאי עלמא, כל ציורין דאתוון מתציירין בהו על ידא דאינון ג' שותפין דקא מזדווג בניינא. והשתא אלין דקא מתהדרן כל אינון אתוון דקא אתציירו בהו אחרנין, לא מתציירי בהו. דהא אינון פרונקין לא מציירן לון באתוון, כמה דאתצייר בקדמיתא מסטרא דאבא ואימא.

התרגום: ויוצאות על ידי השליח. משום שכל בני העולם, כשנבנים להצטיר בעולם הזה, כל ציורי האותיות מצטירים בהם על ידי אותם שלשה שתפים המזוגים את הבנין. ועכשו אלה החוזרות, כל אותן האותיות שהצטירו בהן אחרים, אינן מצטירות בהן, שהרי אותם השלוחים אינם מצירים אותן באותיות כמו שהצטיר בתחלה מצד אבא ואמא.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים