נחירים גדולים בחוטם שאינו עולה- אות הא בשלמות
תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 65 · דף רעד ע"ב
לשון הזוהר
חוֹטָמָא עַמִיקָא (בז"ח ד"א איתא עקימא) וּתְרֵין נוּקְבִין דִּילֵיהּ רַבְרְבִין וסָלְקִין לְבָר אִינוּן פִּתְחִין דִּנְחִירוֹי, וְחוֹטָמָא לָא סָלִיק - דָא אִיהוּ בְּאָתְּ ה' בִּשְלִימוּ.
תרגום
אַף עָמֹק וּשְׁנֵי נְקָבָיו גְּדוֹלִים, וְעוֹלִים לַחוּץ אוֹתָם פִּתְחֵי נְחִירָיו, וְהָאַף אֵינוֹ עוֹלֶה - זֶה בְּאוֹת ה' בִּשְׁלֵמוּת.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חוטמא עמיקא (בז"ח ד"א איתא עקימא) ותרין נוקבין דיליה רברבין וסלקין לבר אינון פתחין דנחירוי, וחוטמא לא סליק - דא איהו באת ה' בשלימו.
התרגום: אף עמק ושני נקביו גדולים, ועולים לחוץ אותם פתחי נחיריו, והאף אינו עולה - זה באות ה' בשלמות.