הזכות מגינה על הבנים בעת צרתם
תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 63 · דף רעד ע"ב
לשון הזוהר
(נ"א ימותון) וְעַל דָא מַאן יְשֵׁזִיב לוֹן מֵעִנוּיָא, הַהוּא זְכוּ אַגִּין עַל בְּנוֹי. וְהָא חַד מִנַיְיהוּ דְּהַהוּא זְכוּ אַגִּין עָלֵיהּ בְּעִידָן עַקְתֵיהּ.
תרגום
וְעַל כֵּן מִי יַצִּיל אוֹתָם מֵעִנּוּי, אוֹתָהּ הַזְּכוּת מֵגֵנָּה עַל בָּנָיו. וַהֲרֵי אֶחָד מֵהֶם, אוֹתָהּ הַזְּכוּת מְגִנָּה עָלָיו בְּעֵת צָרָתוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: (נ"א ימותון) ועל דא מאן ישזיב לון מענויא, ההוא זכו אגין על בנוי. והא חד מנייהו דההוא זכו אגין עליה בעידן עקתיה.
התרגום: ועל כן מי יציל אותם מענוי, אותה הזכות מגנה על בניו. והרי אחד מהם, אותה הזכות מגנה עליו בעת צרתו.