ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 7: רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו › פיסקה 59 (רעד ע"ב)

עומד בין שתי אותיות במשקל- צרות מתעוררות והוא נצול

תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 59 · דף רעד ע"ב

לשון הזוהר

ואִי מִתְעֲבְּרָן שִׂרְטוּטִין מֵעַל מִצְּחֵיה ואִינוּן תְלַת רַבְרְבָן וּב' זְעִירִין ושָׂעֲרֵיה אוּכַּם, הַא אִיהוּ בֵּין תְרֵין אַתְוָון בְּמַתְקְלָא. דָא נָמִיךְ רֵישָׁא, וְחָיִיךְ בְּמִלּוֹי. (ז"ח דף נ"ח ע"ג) כָּל כַּךְ צַּעָרִין רַבְרְבִין מִתְעָרִין עֲלוֹי וְאִשְׁתְּזִיב מִכֻּלְּהוּ,

תרגום

וְאִם עוֹבְרִים קַוִּים מֵעַל מִצְחוֹ, וְהֵם שְׁלֹשָׁה גְּדוֹלִים וּשְׁנַיִם קְטַנִּים, וּשְׂעָרוֹ שָׁחֹר - הֲרֵי זֶה בֵּין שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת בְּמֹאזְנַיִם. זֶה נְמוּךְ רֹאשׁ, וְצוֹחֵק בִּדְבָרָיו. כָּל כָּךְ צָרוֹת גְּדוֹלוֹת מִתְעוֹרְרוֹת עָלָיו וְנִצָּל מִכֻּלָּן,

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי מתעברן שרטוטין מעל מצחיה ואינון תלת רברבן וב' זעירין ושעריה אוכם, הא איהו בין תרין אתוון במתקלא. דא נמיך רישא, וחייך במלוי. (ז"ח דף נ"ח ע"ג) כל כך צערין רברבין מתערין עלוי ואשתזיב מכלהו,

התרגום: ואם עוברים קוים מעל מצחו, והם שלשה גדולים ושנים קטנים, ושערו שחר - הרי זה בין שתי אותיות במאזנים. זה נמוך ראש, וצוחק בדבריו. כל כך צרות גדולות מתעוררות עליו ונצל מכלן,

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים