בושה וענוה מיישרות החוטם- וחציפותו מכזבת בדבריו
תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 58 · דף רעד ע"ב
לשון הזוהר
תְלַת רֵשִׁימִין רַבְרְבִין עַל מִצְּחֵיה, וְג' אָחֳרָנִין דְּלָא אִתְחַזוּן כָּל כַּךְ. תְלַת שִׂרְטוּטִין אָחֳרָנִין מִסִטְרָא דָא וּמִסִטְרָא דָא. שִׂפְוָון דִּילֵיהּ רַבְרְבִין. בְּחַצִּיפוּתֵיהּ מְמַלֵּל בְּקַשְׁיוּ כָּל מָה דְּבָעֵי, דְּאוֹרָחַ עֲנְוְּתָּנוּתָא אִתְעַבַּר מֵחוֹטְמֵיהּ (ומעל) עַל אַנְפּוֹי. דְּהָא כִסּוּפָא וְעַנְוִּתָּנוּתָא מְיַישֵּׁר חוֹטָמָא עַל אַנְפִּין. וְהָא לֵית בֵּיהּ כְלָל. וּבְגִין דְּאִיהוּ חַצִּיפָא, כָּדִיב וחָיִיךְ בְּמִלּוֹי.
תרגום
שְׁלֹשָׁה רְשׁוּמִים גְּדוֹלִים עַל מִצְחוֹ, וּשְׁלֹשָׁה אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם נִרְאִים כָּל כָּךְ. שְׁלֹשָׁה קַוִּים אֲחֵרִים מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה. שְׂפָתָיו גְּדוֹלוֹת. בְּחֻצְפָּתוֹ מְדַבֵּר בְּקֹשִׁי כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה, שֶׁדֶּרֶךְ הָעֲנָוָה עָבְרָה מֵאַפּוֹ עַל פָּנָיו. שֶׁהֲרֵי בּוּשָׁה וַעֲנָוָה מְיַשְּׁרוֹת אֶת הָאַף עַל הַפָּנִים, וַהֲרֵי אֵין בּוֹ כְּלָל. וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא חָצוּף, מְשַׁקֵּר וְצוֹחֵק בִּדְבָרָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תלת רשימין רברבין על מצחיה, וג' אחרנין דלא אתחזון כל כך. תלת שרטוטין אחרנין מסטרא דא ומסטרא דא. שפוון דיליה רברבין. בחציפותיה ממלל בקשיו כל מה דבעי, דאורח ענותנותא אתעבר מחוטמיה (ומעל) על אנפוי. דהא כסופא וענותנותא מיישר חוטמא על אנפין. והא לית ביה כלל. ובגין דאיהו חציפא, כדיב וחייך במלוי.
התרגום: שלשה רשומים גדולים על מצחו, ושלשה אחרים שאינם נראים כל כך. שלשה קוים אחרים מצד זה ומצד זה. שפתיו גדולות. בחצפתו מדבר בקשי כל מה שרוצה, שדרך הענוה עברה מאפו על פניו. שהרי בושה וענוה מישרות את האף על הפנים, והרי אין בו כלל. ומשום שהוא חצוף, משקר וצוחק בדבריו.