דיוקני החוטם- חוטם עקום שנעברה ממנו דרך ענוה
תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 57 · דף רעד ע"ב
לשון הזוהר
דִּיוּקְנִין דְּחוֹטָמָא. חוֹטָמָא אִיהוּ חוֹטָמָא (נ"א חותמא) וּפַּרְצּוּפָא דְּבַּר נָש לְאִשְתְּמוֹדְעָא. חוֹטָמָא זְעִירָא (בז"ח ד"א איתא עקימא וכן לקמן) עַמִיקָא דְּלָא אִתְיָּישְׁבָא (אתיישבת) כַּרָאוּי בְּאוֹרַח מֵישַׁר דָא אִיהוּ דְּאַבָד פַּרְצּוּפָא דְּבַּר נָשׁ, ודָא אִיהוּ לְאָתְּ ה' בִּלְחוֹדוֹי בְּלָא שְׁלִימוּ. דָא אִיהוּ דְּאֹרָחַ עֲנְוְּתָּנוּתָא אִתְעַבַּר מִנֵּיהּ, חַצִּיפָא אִיהוּ. שָׂעֲרֵיהּ בֵּין סוּמַק לְחִוּור
תרגום
דְּיוֹקְנֵי הָאַף. הָאַף הוּא הַחוֹתָם וּפַרְצוּף הָאָדָם לְהִכָּרוֹת בּוֹ. אַף קָטָן עָמֹק שֶׁאֵינוֹ מְיֻשָּׁב כָּרָאוּי בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה - זֶה מְאַבֵּד פַּרְצוּף הָאָדָם, וְזֶה בְּאוֹת ה' לְבַדָּהּ בְּלֹא שְׁלֵמוּת. זֶה שֶׁדֶּרֶךְ הָעֲנָוָה עָבְרָה מִמֶּנּוּ, חָצוּף הוּא. שְׂעָרוֹ בֵּין אָדֹם לְלָבָן
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: דיוקנין דחוטמא. חוטמא איהו חוטמא (נ"א חותמא) ופרצופא דבר נש לאשתמודעא. חוטמא זעירא (בז"ח ד"א איתא עקימא וכן לקמן) עמיקא דלא אתיישבא (אתיישבת) כראוי באורח מישר דא איהו דאבד פרצופא דבר נש, ודא איהו לאת ה' בלחודוי בלא שלימו. דא איהו דארח ענותנותא אתעבר מניה, חציפא איהו. שעריה בין סומק לחוור
התרגום: דיוקני האף. האף הוא החותם ופרצוף האדם להכרות בו. אף קטן עמק שאינו מישב כראוי בדרך ישרה - זה מאבד פרצוף האדם, וזה באות ה' לבדה בלא שלמות. זה שדרך הענוה עברה ממנו, חצוף הוא. שערו בין אדם ללבן