ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 7: רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו › פיסקה 47 (רעד ע"א)

שנוי השרטוטים לזכות בבנים- או שהיולדת מסתלקת מן העולם

תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 47 · דף רעד ע"א

לשון הזוהר

ואִי מִתְחַלְפָן שִׂרְטוּטִין תְרֵין זְעִירִין וְחַד רַבְרְבָא בְּמִצְּחֵיהּ וְאַנְפּוֹי סֻמָּקִין, זָכֵי לִבְנִין וְלִבְרָתָא חֲדָא, אוֹ דִּילִידַת (בר) ואִסְתַּלְקַת מֵעָלְמָא.

תרגום

וְאִם מִתְחַלְּפִים קַוִּים, שְׁנַיִם קְטַנִּים וְאֶחָד גָּדוֹל בְּמִצְחוֹ, וּפָנָיו אֲדֻמּוֹת, זוֹכֶה לְבָנִים וּלְבַת אַחַת, אוֹ שֶׁתֵּלֵד בֵּן וְתִסְתַּלֵּק מִן הָעוֹלָם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי מתחלפן שרטוטין תרין זעירין וחד רברבא במצחיה ואנפוי סמקין, זכי לבנין ולברתא חדא, או דילידת (בר) ואסתלקת מעלמא.

התרגום: ואם מתחלפים קוים, שנים קטנים ואחד גדול במצחו, ופניו אדמות, זוכה לבנים ולבת אחת, או שתלד בן ותסתלק מן העולם.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים