ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 7: רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו › פיסקה 41 (רעד ע"א)

רשימת חרב בזרוע שמאל- מכת איטר בשעת חוט מאדים

תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 41 · דף רעד ע"א

לשון הזוהר

שָׂעֲרֵיהּ קַמִיט, גָיְיפָא אִיהוּ, וּבְלֵילְיָא אִשְׁתְתָף אִיהוּ לְגָיְיפָא. לְזִמְנִין אִתְכְּשָׁל אִיהוּ בְּאִנְתוּ אֲסוּרָה. דִּיקְנֵיהּ מַלְיָיא בְּשַׂעֲרִין. הַאי אִית לֵיהּ בִּדְרוֹעָא שְׂמֹאלָא חַד רְשִׁימוּ דְּחַרְבָּא דְּמָחָא לֵיהּ חַד גְבַר אֲטִים יְמִינֵיהּ, בְּיוֹמָא רְבִיעָאָה דְשַׁבַּתָּא, כַּד בָּעָא שִׁמְשָׁא לְאִתְכַּנְשָׁא. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְעָר עָלֵיהּ חַד חוּטָא דְּמָאֲדִים, הַהוּא חוּטָא דְבִּסְטָר שְׂמֹאלָא. והַהוּא רְשִׁימָא עַמִיקָא (בז"ח ד"א איתא עקימו) בְּבִשְׂרָא בְּעִגּוּלָא,

תרגום

שְׂעָרוֹ מְקֻמָּט, נוֹאֵף הוּא, וּבַלַּיְלָה מִשְׁתַּתֵּף הוּא לְנִאוּף. לִפְעָמִים נִכְשָׁל הוּא בְּאִשָּׁה אֲסוּרָה. זְקָנוֹ מָלֵא שְׂעָרוֹת. זֶה יֵשׁ לוֹ בִּזְרוֹעוֹ הַשְּׂמָאלִית רֹשֶׁם אֶחָד שֶׁל חֶרֶב שֶׁהִכָּהוּ בָּהּ אִישׁ אֶחָד עִוֵּר יְמִינוֹ, בַּיּוֹם הָרְבִיעִי שֶׁל הַשַּׁבָּת, כְּשֶׁרָצְתָה הַשֶּׁמֶשׁ לְהֵאָסֵף. שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן הִתְעוֹרֵר עָלָיו חוּט אֶחָד אָדֹם, אוֹתוֹ הַחוּט שֶׁמִּצַּד שְׂמֹאל. וְאוֹתוֹ הָרֹשֶׁם עָמֹק בַּבָּשָׂר בְּעִגּוּל,

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: שעריה קמיט, גייפא איהו, ובליליא אשתתף איהו לגייפא. לזמנין אתכשל איהו באנתו אסורה. דיקניה מלייא בשערין. האי אית ליה בדרועא שמאלא חד רשימו דחרבא דמחא ליה חד גבר אטים ימיניה, ביומא רביעאה דשבתא, כד בעא שמשא לאתכנשא. דהא בההוא זמנא אתער עליה חד חוטא דמאדים, ההוא חוטא דבסטר שמאלא. וההוא רשימא עמיקא (בז"ח ד"א איתא עקימו) בבשרא בעגולא,

התרגום: שערו מקמט, נואף הוא, ובלילה משתתף הוא לנאוף. לפעמים נכשל הוא באשה אסורה. זקנו מלא שערות. זה יש לו בזרועו השמאלית רשם אחד של חרב שהכהו בה איש אחד עור ימינו, ביום הרביעי של השבת, כשרצתה השמש להאסף. שהרי באותו הזמן התעורר עליו חוט אחד אדם, אותו החוט שמצד שמאל. ואותו הרשם עמק בבשר בעגול,

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים