ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 7: רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו › פיסקה 36 (רעג ע"ב)

רושם שבעין מעץ צד הצפרים- מכה בלא כונה

תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 36 · דף רעג ע"ב

לשון הזוהר

וְאִית בְּמִצְּחֵיהּ תְלַת שִׂרְטוּטִין דְּעַבְרִין וג' זְעִירִין דְּלָא עַבְרִין וְכָל שְׁאָר סִימָנִין בֵּיהּ. הַאי (ז"ח ד"א נ"א אית ליה) לֵית לֵיהּ פְּגִימוּ ורוֹשֶׁם חַד בְּעֵינָא. דְּבַּר נָשׁ דְהָיָה צָּד צִּפָּרִין דְּעָבַד בֵּיהּ בְּלָא כַּוָּנָה בְּאַעָא דְהֲוָה אושִיד לְצִּפָּרִין, וְאִיהוּ אִתְרְשִׁים עַל עֵינֵיהּ שְׂמֹאלָא, לְעֵילָא מִקַרְצּוֹי בְּאוֹרְכָּא,

תרגום

וְיֵשׁ בְּמִצְחוֹ שְׁלֹשָׁה קַוִּים עוֹבְרִים וּשְׁלֹשָׁה קְטַנִּים שֶׁאֵינָם עוֹבְרִים, וְכָל שְׁאָר הַסִּימָנִים בּוֹ. זֶה אֵין לוֹ פְּגָם, וְרֹשֶׁם אֶחָד בָּעַיִן. שֶׁל אָדָם שֶׁהָיָה צָד צִפֳּרִים, שֶׁעָשָׂה בּוֹ בְּלֹא כַּוָּנָה בְּעֵץ שֶׁהָיָה מַשְׁלִיךְ לַצִּפֳּרִים, וְהוּא נִרְשַׁם עַל עֵינוֹ הַשְּׂמָאלִית, לְמַעְלָה מֵעַפְעַפָּיו לְאָרְכּוֹ,

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואית במצחיה תלת שרטוטין דעברין וג' זעירין דלא עברין וכל שאר סימנין ביה. האי (ז"ח ד"א נ"א אית ליה) לית ליה פגימו ורושם חד בעינא. דבר נש דהיה צד צפרין דעבד ביה בלא כונה באעא דהוה אושיד לצפרין, ואיהו אתרשים על עיניה שמאלא, לעילא מקרצוי באורכא,

התרגום: ויש במצחו שלשה קוים עוברים ושלשה קטנים שאינם עוברים, וכל שאר הסימנים בו. זה אין לו פגם, ורשם אחד בעין. של אדם שהיה צד צפרים, שעשה בו בלא כונה בעץ שהיה משליך לצפרים, והוא נרשם על עינו השמאלית, למעלה מעפעפיו לארכו,

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים