ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 7: רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו › פיסקה 35 (רעג ע"ב)

הולך כפוף ראש- מתולדות צרעת שאינו טמא להסגר

תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 35 · דף רעג ע"ב

לשון הזוהר

הַאי אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאָזִיל כָּפִיף רֵישָׁא, זִינָא חַד מִתְּלַת מָארֵי רְשִׁימִין דְּתוֹלַדָת צָּרַעַת אִית בֵּיהּ בְּזִינֵיהּ. הַאי לָאו מְסָאָבָא הוּא לְמָסְגָר. חַדֵּי אִיהוּ בְּכֹלָּא וְחָיִיךְ תָּדִיר, כָּל מִלּוֹי חַיְיכִין בְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא. קַמְצָּן אִיהוּ בְּבֵיתֵיהּ, בְּאָחֳרָנִין לָאו הָכִי. לֵית לֵיהּ כִסּוּפָא בְּמִלּוֹי בְּגִין דְּחָמֵי דְכֹלָּא חַיְיכִין בְּהוּ. גָיְיפָא אִיהוּ. שַׂעְרוֹי סֻמָּקִין זְעֵיר וְלָא שְׁעִיעִין וְלָא קְמִיטִין,

תרגום

זֶה הוּא אָדָם שֶׁהוֹלֵךְ כָּפוּף רֹאשׁ, מִין אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה בַּעֲלֵי רְשׁוּמִים שֶׁל תּוֹלֶדֶת צָרַעַת יֵשׁ בּוֹ בְּמִינוֹ. זֶה אֵינוֹ טָמֵא לְהִסָּגֵר. שָׂמֵחַ הוּא בַּכֹּל וְצוֹחֵק תָּמִיד, כָּל דְּבָרָיו צוֹחֲקִים בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. קַמְצָן הוּא בְּבֵיתוֹ, בַּאֲחֵרִים אֵין כֵּן. אֵין לוֹ בּוּשָׁה בִּדְבָרָיו מִשּׁוּם שֶׁרוֹאֶה שֶׁהַכֹּל צוֹחֲקִים בָּהֶם. נוֹאֵף הוּא. שְׂעָרוֹתָיו אֲדֻמּוֹת מְעַט וְלֹא חֲלָקוֹת וְלֹא קְמוּטוֹת,

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: האי איהו בר נש דאזיל כפיף רישא, זינא חד מתלת מארי רשימין דתולדת צרעת אית ביה בזיניה. האי לאו מסאבא הוא למסגר. חדי איהו בכלא וחייך תדיר, כל מלוי חייכין בהו בני נשא. קמצן איהו בביתיה, באחרנין לאו הכי. לית ליה כסופא במלוי בגין דחמי דכלא חייכין בהו. גייפא איהו. שערוי סמקין זעיר ולא שעיעין ולא קמיטין,

התרגום: זה הוא אדם שהולך כפוף ראש, מין אחד משלשה בעלי רשומים של תולדת צרעת יש בו במינו. זה אינו טמא להסגר. שמח הוא בכל וצוחק תמיד, כל דבריו צוחקים בהם בני אדם. קמצן הוא בביתו, באחרים אין כן. אין לו בושה בדבריו משום שרואה שהכל צוחקים בהם. נואף הוא. שערותיו אדמות מעט ולא חלקות ולא קמוטות,

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים