ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 7: רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו › פיסקה 34 (רעג ע"ב)

עינים זולגות דמעות תמיד- פא נדבקת וריש אינה מתיישבת

תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 34 · דף רעג ע"ב

לשון הזוהר

בְּשָׂפָה דִּילֵיהּ אִית בֵּיהּ רוֹשֶׁם חַד סוּמָק טַפֵּי. וחַד שַׂעֲרָא בְּאֶמְצָּעִיתָא אֶצְּבָּעָן דִּי בְּרַגְלֵיהּ שְׂמֹאלָא, קְמִיטִין זָקִיפִין מִתְפַּשְּׁטִין. עַיְינִין זְּבָּלְגָּנִין יִרוקִין, נַחְתִּין דִּמְעִין תָּדִיר. הַאי אִתְדַּבָּק בְּאַתְּ פ', וְאַתְּ ר' לָא אִתְיָּישְׁבָת בֵּיהּ. אִי אִית לֵיהּ אַרְבַּע שִׂרְטוּטִין בְּמִצְּחֵיהּ ועַבְרִין כּוּלְּהוּ וּתְרֵין זְעִירִין. מֶעֵינֵיהּ ועַד שָׂעֲרֵיהּ. תְרֵין רְשִׁימִין, וּתְלַת זְעִירִין בֵּין קְרִיצֵּי עֵינוֹי.

תרגום

בִּשְׂפָתוֹ יֵשׁ בּוֹ רֹשֶׁם אֶחָד אָדֹם יוֹתֵר. וְשֵׂעָר אֶחָד בָּאֶמְצַע. אֶצְבְּעוֹת רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית קְמוּטוֹת, זְקוּפוֹת, מִתְפַּשְּׁטוֹת. עֵינַיִם דּוֹמְעוֹת יְרֻקּוֹת, יוֹרְדִים דְּמָעוֹת תָּמִיד. זֶה נִדְבָּק בְּאוֹת פ', וְאוֹת ר' לֹא נִתְיַשְּׁבָה בּוֹ. אִם יֵשׁ לוֹ אַרְבָּעָה קַוִּים בְּמִצְחוֹ וְעוֹבְרִים כֻּלָּם וּשְׁנַיִם קְטַנִּים. מֵעֵינוֹ וְעַד שְׂעָרוֹ שְׁנֵי רְשׁוּמִים, וּשְׁלֹשָׁה קְטַנִּים בֵּין קִמְטֵי עֵינָיו.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: בשפה דיליה אית ביה רושם חד סומק טפי. וחד שערא באמצעיתא אצבען די ברגליה שמאלא, קמיטין זקיפין מתפשטין. עיינין זבלגנין ירוקין, נחתין דמעין תדיר. האי אתדבק באת פ', ואת ר' לא אתיישבת ביה. אי אית ליה ארבע שרטוטין במצחיה ועברין כולהו ותרין זעירין. מעיניה ועד שעריה. תרין רשימין, ותלת זעירין בין קריצי עינוי.

התרגום: בשפתו יש בו רשם אחד אדם יותר. ושער אחד באמצע. אצבעות רגלו השמאלית קמוטות, זקופות, מתפשטות. עינים דומעות ירקות, יורדים דמעות תמיד. זה נדבק באות פ', ואות ר' לא נתישבה בו. אם יש לו ארבעה קוים במצחו ועוברים כלם ושנים קטנים. מעינו ועד שערו שני רשומים, ושלשה קטנים בין קמטי עיניו.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים