מום מסטרא אחרא- שאמו הלכה בכשפים בעודו במעיה
תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 31 · דף רעג ע"ב
לשון הזוהר
בְּמִצְּחֵיהּ ג' שִׂרְטוּטִין עַבְרִין וְחַד זְעִירָא דְּאַעֲבַר. אוּף הָכִי רְשִׁימָא חֲדָא סָלִיק מֶעֵינֵיהּ לְקֳבֵל אוּדְנֵיהּ. שָׂעֲרֵיהּ תָּלֵי וְתַקִּיף קְרִיצּוֹי רַבְרְבִין, אִית מוּמָא מִסִטְרָא אַחֲרָא. אִימָא דִּילָה אַזְלַת בְּחַרְשִׁין כַּד הֲוָה בִּמְעָהָא וְנָפְקַת לְפִּתְחֵי דְּאורְחִין בְּלֵילְיָא. כַּד דָא אִתְיְלִיד, בְּגוֹ תְרֵין שְׁנִין דִּילֵיהּ אִתְחַלָשׁ, עַד דְּאַזְעָר דִיּוּקְנֵיהּ. וְאִמֵּיהּ אַזְלַת בְּלֵילְיָא בַּהֲדֵיהּ, וקָא עֲבָדַת חַרְשִׁין עָלֵיהּ.
תרגום
בְּמִצְחוֹ שְׁלֹשָׁה קַוִּים עוֹבְרִים, וְאֶחָד קָטָן שֶׁעוֹבֵר. גַּם כֵּן רֹשֶׁם אֶחָד עוֹלֶה מֵעֵינוֹ כְּנֶגֶד אָזְנוֹ. שְׂעָרוֹ תָּלוּי וְקָשֶׁה, קִמְטֵי עֵינָיו גְּדוֹלִים. יֵשׁ בּוֹ מוּם מִצַּד הַסִּטְרָא אַחֲרָא. אִמּוֹ הָלְכָה בִּכְשָׁפִים כְּשֶׁהָיָה בְּמֵעֶיהָ, וְיָצְאָה לְפִתְחֵי דְּרָכִים בַּלַּיְלָה. כְּשֶׁזֶּה נוֹלַד, בְּתוֹךְ שְׁתֵּי שָׁנָיו נֶחְלַשׁ, עַד שֶׁהִקְטִינָה אֶת דְּיוֹקָנוֹ. וְאִמּוֹ הָלְכָה בַּלַּיְלָה עִמּוֹ, וְעָשְׂתָה כְּשָׁפִים עָלָיו.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: במצחיה ג' שרטוטין עברין וחד זעירא דאעבר. אוף הכי רשימא חדא סליק מעיניה לקבל אודניה. שעריה תלי ותקיף קריצוי רברבין, אית מומא מסטרא אחרא. אימא דילה אזלת בחרשין כד הוה במעהא ונפקת לפתחי דאורחין בליליא. כד דא אתיליד, בגו תרין שנין דיליה אתחלש, עד דאזער דיוקניה. ואמיה אזלת בליליא בהדיה, וקא עבדת חרשין עליה.
התרגום: במצחו שלשה קוים עוברים, ואחד קטן שעובר. גם כן רשם אחד עולה מעינו כנגד אזנו. שערו תלוי וקשה, קמטי עיניו גדולים. יש בו מום מצד הסטרא אחרא. אמו הלכה בכשפים כשהיה במעיה, ויצאה לפתחי דרכים בלילה. כשזה נולד, בתוך שתי שניו נחלש, עד שהקטינה את דיוקנו. ואמו הלכה בלילה עמו, ועשתה כשפים עליו.