עין אטומה כנגד פקוחה- מום שריש בלבדה ויוד קרבה
תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 30 · דף רעג ע"ב
לשון הזוהר
מַאן דְּעֵינָא חַד אֲטִים וְלָא כָּל כָּךְ, ועֵינָא אַחֲרָא פְּקִיחָא - מוּמָא חַד מֵאִינוּן מוּמִין אִית בֵּיהּ. דָא אִיהוּ בְּאוֹת ר' בִּלְחוֹדוֹי בְּאַשְׁלְמוּתֶּיהּ ואָתְּ יוֹ"ד מָטֵי לְגַבֵּיהּ וְלָא מָטֵי.
תרגום
מִי שֶׁעֵינוֹ אַחַת אֲטוּמָה וְלֹא כָּל כָּךְ, וְעֵינוֹ הָאַחֶרֶת פִּקַּחַת - מוּם אֶחָד מֵאוֹתָם הַמּוּמִים יֵשׁ בּוֹ. זֶה בְּאוֹת ר' לְבַדָּהּ בִּשְׁלֵמוּתָהּ, וְאוֹת יוֹ"ד מַגִּיעָה אֵלָיו וְלֹא מַגִּיעָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאן דעינא חד אטים ולא כל כך, ועינא אחרא פקיחא - מומא חד מאינון מומין אית ביה. דא איהו באות ר' בלחודוי באשלמותיה ואת יו"ד מטי לגביה ולא מטי.
התרגום: מי שעינו אחת אטומה ולא כל כך, ועינו האחרת פקחת - מום אחד מאותם המומים יש בו. זה באות ר' לבדה בשלמותה, ואות יו"ד מגיעה אליו ולא מגיעה.