ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 7: רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו › פיסקה 18 (רעג ע"א)

שינוי הרשימה כפי זמן התשובה- והמרעין שאינם סרים

תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 18 · דף רעג ע"א

לשון הזוהר

ואִי תָב בְּתִּיוּבְתָּא בְּזִמְנָא דְּאִיהוּ בְּחֵילֵיהּ, הַהוּא רְשִׁימָא אֲזְעִירָת דִּיּוּקְנָא וְשַׂעֲרִין לָא תַלְיָין בֵּיהּ כְּלָל. וְאִי תָב בְּתִיוּבְתָא בְּסוֹף יוֹמוֹי כַּד מַרְעִין רַדְפִין אֲבַתְרֵיהּ, כְּדֵין הַהוּא רְשִׁימָא קַמִיט, וְשַׂעֲרָן תַלְיָין בֵּיהּ, והַהוּא מַרְעָא לָא אַעְדִּיאוּ מִנִּיהּ, מִגּוֹ דְּתַלְיָיא בְּקַדְלֵיה דְנָחָשׁ,

תרגום

וְאִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּכֹחוֹ, אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם מַקְטִין אֶת הַדְּיוֹקָן, וּשְׂעָרוֹת אֵינָן תְּלוּיוֹת בּוֹ כְּלָל. וְאִם שָׁב בִּתְשׁוּבָה בְּסוֹף יָמָיו, כְּשֶׁחֳלָיִים רוֹדְפִים אַחֲרָיו, אָז אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם מִתְקַמֵּט, וּשְׂעָרוֹת תְּלוּיוֹת בּוֹ, וְאוֹתוֹ הַחֹלִי אֵינוֹ סָר מִמֶּנּוּ, מִתּוֹךְ שֶׁתָּלוּי בְּצַוָּארוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ,

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ואי תב בתיובתא בזמנא דאיהו בחיליה, ההוא רשימא אזעירת דיוקנא ושערין לא תליין ביה כלל. ואי תב בתיובתא בסוף יומוי כד מרעין רדפין אבתריה, כדין ההוא רשימא קמיט, ושערן תליין ביה, וההוא מרעא לא אעדיאו מניה, מגו דתלייא בקדליה דנחש,

התרגום: ואם שב בתשובה בזמן שהוא בכחו, אותו הרשם מקטין את הדיוקן, ושערות אינן תלויות בו כלל. ואם שב בתשובה בסוף ימיו, כשחליים רודפים אחריו, אז אותו הרשם מתקמט, ושערות תלויות בו, ואותו החלי אינו סר ממנו, מתוך שתלוי בצוארו של הנחש,

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים