רשימת ראש תחת הטבור- עוון אשת איש שלא נתכפר
תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 17 · דף רעג ע"א
לשון הזוהר
תְחוֹת טִבּוּרֵיה קַיָימָא רְשִׁימָא חַד צִּיּוּרָא דְּרֵישָׁא דְּבַּר נָשׁ אוּכַּם וְחִוַּור. תְרֵין שַׂעֲרִין תַלְיָין בֵּיהּ, הַהוּא בַּר נָשׁ אִתְכָּשָׁל בְּאִתַּת גְבַר מִיּוֹמִין רְחוֹקִין וְלָא תָב מֵהַהוּא חוֹבָה. מַרְעִין רַדְפִין אַבַּתְרֵיהּ, וְעַל דָא אִינוּן מַרְעִין: חַד דְּצַּעִיק לְאוֹשָׁדָא שֶׁתֶּן וְלָא יָכִיל, דְּעַד כְּעָן הַהוּא חוֹבָה תַלְיָּיא בְּקַדְלֵיה. דְנָחָשׁ עֲקִימָא ושָׁלִיט עָלֵיהּ בְּדָא, וְדָא לְסוֹף יוֹמִין דְּסִיבוּ.
תרגום
תַּחַת טַבּוּרוֹ עוֹמֵד רֹשֶׁם אֶחָד, צִיּוּר שֶׁל רֹאשׁ אָדָם שָׁחֹר וְלָבָן. שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת תְּלוּיוֹת בּוֹ. אוֹתוֹ הָאָדָם נִכְשַׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ מִיָּמִים רְחוֹקִים וְלֹא שָׁב מֵאוֹתוֹ הַחֵטְא. חֳלָיִים רוֹדְפִים אַחֲרָיו, וְעַל כֵּן הֵם הַחֳלָיִים: אֶחָד שֶׁצּוֹעֵק לְהַשְׁתִּין וְלֹא יָכוֹל, שֶׁהֲרֵי עַד עַכְשָׁו אוֹתוֹ הַחֵטְא תָּלוּי בְּצַוָּארוֹ. שֶׁהַנָּחָשׁ הֶעָקֹם שׁוֹלֵט עָלָיו בָּזֶה, וְזֶה לְסוֹף יְמֵי זִקְנָה.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: תחות טבוריה קיימא רשימא חד ציורא דרישא דבר נש אוכם וחוור. תרין שערין תליין ביה, ההוא בר נש אתכשל באתת גבר מיומין רחוקין ולא תב מההוא חובה. מרעין רדפין אבתריה, ועל דא אינון מרעין: חד דצעיק לאושדא שתן ולא יכיל, דעד כען ההוא חובה תלייא בקדליה. דנחש עקימא ושליט עליה בדא, ודא לסוף יומין דסיבו.
התרגום: תחת טבורו עומד רשם אחד, ציור של ראש אדם שחר ולבן. שתי שערות תלויות בו. אותו האדם נכשל באשת איש מימים רחוקים ולא שב מאותו החטא. חליים רודפים אחריו, ועל כן הם החליים: אחד שצועק להשתין ולא יכול, שהרי עד עכשו אותו החטא תלוי בצוארו. שהנחש העקם שולט עליו בזה, וזה לסוף ימי זקנה.