ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 7: רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו › פיסקה 13 (רעג ע"א)

רושם מכה כגימל יונית שבראשו- ועולה להיות ראש לעמו

תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 13 · דף רעג ע"א

לשון הזוהר

פָּגִים אִיהוּ בְּרֵישֵׁיהּ. לְעֵילָּא רִישׁוּמָא דְּחָד מָכְתְּשָׁא דְהָוָה לֵיהּ תַּמָּן, דְּעָבַד לֵיהּ חַד רַבְיָא בְּאַבְנָא בְּלָא רְעוּ וכַוּונָה, וְאִיכְסֵי בְּשַׂעְרָא. וְהַהוּא רִישׁוּמָא דְּמָכְתְּשָׁא כְּגַוְונָא דְּגִימֶ"ל יֵּוַנִית. מְהֵימָנָא אִיהוּ לְגַבֵּיהּ בְּנֵי נָשָׁא, סָלִיק לְמֶהֱוִי רֵישָׁא דְּעַמֵּיהּ. עַד הָכָא רָזִין דְּעַיְינִין.

תרגום

פָּגוּם הוּא בְּרֹאשׁוֹ. לְמַעְלָה רֹשֶׁם שֶׁל גֻּמָּה אַחַת שֶׁהָיְתָה לוֹ שָׁם, שֶׁעָשָׂה לוֹ יֶלֶד אֶחָד בְּאֶבֶן בְּלֹא רָצוֹן וְכַוָּנָה, וְנִכְסָה בְּשֵׂעָר. וְאוֹתוֹ רֹשֶׁם הַגֻּמָּה כְּדֻגְמַת גִּימֶ"ל יְוָנִית. נֶאֱמָן הוּא אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, עוֹלֶה לִהְיוֹת רֹאשׁ עַמּוֹ. עַד כָּאן סוֹדוֹת הָעֵינַיִם.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: פגים איהו ברישיה. לעילא רישומא דחד מכתשא דהוה ליה תמן, דעבד ליה חד רביא באבנא בלא רעו וכוונה, ואיכסי בשערא. וההוא רישומא דמכתשא כגוונא דגימ"ל יונית. מהימנא איהו לגביה בני נשא, סליק למהוי רישא דעמיה. עד הכא רזין דעיינין.

התרגום: פגום הוא בראשו. למעלה רשם של גמה אחת שהיתה לו שם, שעשה לו ילד אחד באבן בלא רצון וכונה, ונכסה בשער. ואותו רשם הגמה כדגמת גימ"ל יונית. נאמן הוא אצל בני אדם, עולה להיות ראש עמו. עד כאן סודות העינים.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים