ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 7: רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו › פיסקה 104 (רעה ע"ב)

׳ולא אחד בהם׳- אדם נתן לדוד שבעים שנה בצדקה

תוספות כרך ב · רזין דעיינין ודחוטמא- האותיות הרשומות בפרצוף האדם ובמזלו · מאמר 7 · פיסקה 104 · דף רעה ע"ב

לשון הזוהר

(תהלים קל"ט) ׳וְלֹא אֶחָד בָּהֶם, דָא דָּוִד מְשִׁיחָא דְּלָא הֲוָה לֵיהּ יוֹמִין לְאִתְנַהֲרָא, ואִיהוּ מָשִׁיךְ לֵיהּ שִׁבְעִין שְׁנִין, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר׳ (תהילים לט ו) ׳הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה ימָי׳ - מַאי טְפָחוֹת, ט' פָּחוֹת. טָב הָכָא דְפַחִית לוֹן מִיוֹמֵי אָדָם, לְמֵיהַב לֵיהּ לְּדָּוִד דְהָוָה טוֹב רוֹאִי. טוֹב דִּילֵיהּ מֵאָדָם קַדְמָאָה דְּעָבַד עִמֵּיהּ צְּדָקָה בְּגִין דִּיְהֵא מוּכָן דָּוִד לַעֲשׂוֹת צְּדָקָה לְיִשְׂרָאֵל. כְּגַוונָא דְקַבִּיל דָּוד עָנִי וְאֶבְיוֹן, הָכִי יָהִיב לְמִסְכְּנֵי וְכֹלָּא בְּמִשְׁפָּט כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמואל ב ח טו) ׳וַיְהִי דָּוִד עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְּדָקָה לְכָל עַמּוֹ׳.

תרגום

(תהלים קל"ט) ׳וְלֹא אֶחָד בָּהֶם', זֶה דָּוִד הַמָּשִׁיחַ, שֶׁלֹּא הָיוּ לוֹ יָמִים לְהֵאִיר, וְהוּא מָשַׁךְ לוֹ שִׁבְעִים שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים לט ו) ׳הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה ימָי (תהלים לט, ו)׳ - מַהוּ 'טְפָחוֹת', ט' פָּחוֹת. טוֹב כָּאן שֶׁפִּחֵת אוֹתָם מִיְּמֵי אָדָם, לָתֵת אוֹתָם לְדָוִד שֶׁהָיָה טוֹב רוֹאִי. טוֹבוֹ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ צְדָקָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה דָּוִד מוּכָן לַעֲשׂוֹת צְדָקָה לְיִשְׂרָאֵל. כְּמוֹ שֶׁקִּבֵּל דָּוִד עָנִי וְאֶבְיוֹן, כָּךְ נוֹתֵן לְמִסְכְּנֵי, וְהַכֹּל בְּמִשְׁפָּט, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב ח טו) ׳וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: (תהלים קל"ט) ׳ולא אחד בהם, דא דוד משיחא דלא הוה ליה יומין לאתנהרא, ואיהו משיך ליה שבעין שנין, כמה דאת אמר׳ (תהילים לט ו) ׳הנה טפחות נתתה ימי׳ - מאי טפחות, ט' פחות. טב הכא דפחית לון מיומי אדם, למיהב ליה לדוד דהוה טוב רואי. טוב דיליה מאדם קדמאה דעבד עמיה צדקה בגין דיהא מוכן דוד לעשות צדקה לישראל. כגוונא דקביל דוד עני ואביון, הכי יהיב למסכני וכלא במשפט כמה דאת אמר (שמואל ב ח טו) ׳ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו׳.

התרגום: (תהלים קל"ט) ׳ולא אחד בהם', זה דוד המשיח, שלא היו לו ימים להאיר, והוא משך לו שבעים שנה, כמו שנאמר (תהילים לט ו) ׳הנה טפחות נתתה ימי (תהלים לט, ו)׳ - מהו 'טפחות', ט' פחות. טוב כאן שפחת אותם מימי אדם, לתת אותם לדוד שהיה טוב רואי. טובו מאדם הראשון שעשה עמו צדקה, כדי שיהיה דוד מוכן לעשות צדקה לישראל. כמו שקבל דוד עני ואביון, כך נותן למסכני, והכל במשפט, כמו שנאמר (שמואל ב ח טו) ׳ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: