ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך ב › מאמר 10: ׳ועשית כפרת׳- סוד הכפורת והכרובים כדוגמת מעשה בראשית › פיסקה 34 (רעח ע"א)

כבדות הידים בזקיפתן- שאין השכינה שורה עליהן

תוספות כרך ב · ׳ועשית כפרת׳- סוד הכפורת והכרובים כדוגמת מעשה בראשית · מאמר 10 · פיסקה 34 · דף רעח ע"א

לשון הזוהר

וְכָד יְדוֹי הֲוֵי יְקִירָן וּבְטוֹרָח סַגִּי אִזְדְּקַפוּ וְלָא יָכִיל לְאַרָמָא לוֹן אֶלָּא בְּרוֹב טוֹרַח, כְּדֵין הֲוָה יָדַע דִּשְׁכִינְתָּא לָא שַׁרְיָיא עַל יְדוֹי, וְיִשְׂרָאֵל לָא אִתְחַזוּן לִבְרָכָה.

תרגום

וְכַאֲשֶׁר יָדָיו הָיוּ כְּבֵדִים וּבְטֹרַח רַב הִזְדַּקְּפוּ וְלֹא יָכֹל לְהָרִים אוֹתָן אֶלָּא בְּהַרְבֵּה טֹרַח, אָז הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהַשְּׁכִינָה לֹא שׁוֹרָה עַל יָדָיו וְיִשְׂרָאֵל לֹא רְאוּיִים לִבְרָכָה.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכד ידוי הוי יקירן ובטורח סגי אזדקפו ולא יכיל לארמא לון אלא ברוב טורח, כדין הוה ידע דשכינתא לא שרייא על ידוי, וישראל לא אתחזון לברכה.

התרגום: וכאשר ידיו היו כבדים ובטרח רב הזדקפו ולא יכל להרים אותן אלא בהרבה טרח, אז היה יודע שהשכינה לא שורה על ידיו וישראל לא ראויים לברכה.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים