עשירי שבתפלה - ׳פקדת לילה׳ שאין לילה אלא גלות
תוספות כרך א · ׳שחורה אני ונאוה׳ - אור וחשך בתורה ובשכינה עד הגאולה בעמוד האמצעי · מאמר 5 · פיסקה 22 · דף רנג ע"א
לשון הזוהר
עֲשִׂירָאָה בִּתְפִלָּה וְדָא שְׁכִינְתָּא עֲלָהּ אִתְמַר ׳תְפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה יהו"ה צֶדֶק׳ (תהילים יז, א) וְדָוִד בְּרוּחַ קוּדְשָׁא אָמַר בְּאַחֲרִית יוֹמִין דְגַלוּתָא, אָמַר עַל יִשְׂרָאֵל ׳בַּחָנְתָּ לִבִּי פַּקַדְתָּ לָיְלָה׳ (תהילים יז, ג) - וְלֵית לָיְלָה אֶלָּא גָּלוּת וְאִיוֹב מָה דְּאָמַר כוּלָא הוּא מָשָׁל עַל יִשְׂרָאֵל דְּאָמַר ׳כַלָּה עָנָן וַיֵּלַךְ, וְשָׂטָן בָּעָא לְקַטְרְגָא לֵיהּ וְאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא׳ (איוב ז, ט) ׳אִיוֹב לא בְּדַעַת יְדַבֵּר׳ אוּף בְּיַעֲקֹב בְּגִין דְּחָזָא בְּרוּחָא דְּקוּדְשָׁא דוֹחֲקָא דְגַלוּתָא
תרגום
עָשִׂירִי בַּתְּפִלָּה, וְזוֹ שְׁכִינָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר ׳תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק׳ (תהלים יז, א) - וְדָוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אָמַר בְּאַחֲרִית הַיָּמִים שֶׁל הַגָּלוּת, אָמַר עַל יִשְׂרָאֵל (שם) ׳בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה׳ - וְאֵין לַיְלָה אֶלָּא גָּלוּת, וּמַה שֶּׁאָמַר אִיּוֹב הַכֹּל הָיָה מָשָׁל עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר ׳כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ׳, וְהַשָּׁטָן רָצָה לְקַטְרֵג לוֹ, וְאָמַר הקב"ה, ׳אִיּוֹב לֹא בְדַעַת יְדַבֵּר׳ - אַף בְּיַעֲקֹב כָּךְ, בִּגְלַל שֶׁרָאָה בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ אֶת דּחַק הַגָּלוּת: ע"כ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: עשיראה בתפלה ודא שכינתא עלה אתמר ׳תפלה לדוד שמעה יהו"ה צדק׳ (תהילים יז, א) ודוד ברוח קודשא אמר באחרית יומין דגלותא, אמר על ישראל ׳בחנת לבי פקדת לילה׳ (תהילים יז, ג) - ולית לילה אלא גלות ואיוב מה דאמר כולא הוא משל על ישראל דאמר ׳כלה ענן וילך, ושטן בעא לקטרגא ליה ואמר קודשא בריך הוא׳ (איוב ז, ט) ׳איוב לא בדעת ידבר׳ אוף ביעקב בגין דחזא ברוחא דקודשא דוחקא דגלותא
התרגום: עשירי בתפלה, וזו שכינה, ועליה נאמר ׳תפלה לדוד שמעה ה' צדק׳ (תהלים יז, א) - ודוד ברוח הקדש אמר באחרית הימים של הגלות, אמר על ישראל (שם) ׳בחנת לבי פקדת לילה׳ - ואין לילה אלא גלות, ומה שאמר איוב הכל היה משל על ישראל שאמר ׳כלה ענן וילך׳, והשטן רצה לקטרג לו, ואמר הקב"ה, ׳איוב לא בדעת ידבר׳ - אף ביעקב כך, בגלל שראה ברוח קדשו את דחק הגלות: ע"כ.
מן המפרשים
עטרת צבי: מן המקבילה בבראשית מאמר טז, ז (כג:) בכסויא דציצית ותפילין. כצ"ל: בכסויא דציצית ותפילין. כצ"ל:
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר יד, יז (כה: דפוס הגר״א) עשיראה בתפלה כו'. הוא סיום תיקון י"ב בעשר כו' ע"ס כסדר ע"ש וחשיב שם תשעה:
ביאור הגר"א: מן המקבילה בתיקוני זוהר מאמר יד, יז (כה:) כגוונא דחוג הארץ. וכן כל חגין מסבבין ומשקין לשמיני עצרת, וזהו ( סוכה מז ע"א ) בפני עצמו - כמו מרכז בתוך העיגול:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: