לובן התורה המתלבש בחשך - ׳שחורה אני ונאוה׳
תוספות כרך א · ׳שחורה אני ונאוה׳ - אור וחשך בתורה ובשכינה עד הגאולה בעמוד האמצעי · מאמר 5 · פיסקה 1 · דף רנב ע"ב
לשון הזוהר
חִוָורוּ דְאוֹרַיְיתָא וְכַד אִיהוּ אוֹר מִתְלַבֵּשׁ בַּחֹשֶׁךְ אִתְמַר בְּאוֹרַיְיתָא ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה׳ (שיר השירים א, ה) וְכַד אִסְתְּלַק מִתַּמָּן אוֹר דְאִיהוּ חִוָורוּ אָמְרָה ׳אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחוֹרֶת׳ וְאוֹרַיְיתָא כְּגוֹוָנָא דְּבַת עֵינָא דְאִיהִי אוּכָמָא וְשַׁפִּירָא בְּאוֹר דְּנָהִיר בָּהּ
תרגום
לֹבֶן שֶׁל הַתּוֹרָה, וּכְשֶׁאוֹתוֹ אוֹר מִתְלַבֵּשׁ בַּחֹשֶׁךְ, נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה ׳שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה׳. וּכְשֶׁמִּתְעַלֶּה מִשָּׁם אוֹר שֶׁהוּא לָבָן, אוֹמֶרֶת ׳אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת׳ (שיר השירים א, ו) - וְהַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁבַּת עַיִן, שֶׁהִיא שְׁחוֹרָה וְיָפָה בָּאוֹר שֶׁמֵּאִיר בָּהּ,
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: חוורו דאורייתא וכד איהו אור מתלבש בחשך אתמר באורייתא ׳שחורה אני ונאוה׳ (שיר השירים א, ה) וכד אסתלק מתמן אור דאיהו חוורו אמרה ׳אל תראוני שאני שחרחורת׳ ואורייתא כגוונא דבת עינא דאיהי אוכמא ושפירא באור דנהיר בה
התרגום: לבן של התורה, וכשאותו אור מתלבש בחשך, נאמר בתורה ׳שחורה אני ונאוה׳. וכשמתעלה משם אור שהוא לבן, אומרת ׳אל תראני שאני שחרחרת׳ (שיר השירים א, ו) - והתורה כמו שבת עין, שהיא שחורה ויפה באור שמאיר בה,
מן המפרשים
עטרת צבי: מן המקבילה בבראשית מאמר טז, ז (כג:) בכסויא דציצית ותפילין. כצ"ל: בכסויא דציצית ותפילין. כצ"ל:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: