ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 45: ׳בן אדם עמוד על רגלך׳ - מדרגות הנביאים ועמידת הרגלין בתפילה › פיסקה 4 (רסו ע"א)

יציאת מצרים ברגלין - ׳עבדים׳ שנקראו ׳בני בכורי׳ משבא משה

תוספות כרך א · ׳בן אדם עמוד על רגלך׳ - מדרגות הנביאים ועמידת הרגלין בתפילה · מאמר 45 · פיסקה 4 · דף רסו ע"א

לשון הזוהר

וְכִי אֵין כְּבוֹד יהו"ה אֶחָד מִצִבְאוֹתָיו לא גָּרַע אַמָּאי מְבָרְכִין לֵיהּ. אֶלָּא מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְאִישׁ שֶׁהָיָה לוֹ גָן נָאָה וְחוּץ לְגַן בְּקַרוֹב מִמֶּנּוּ חַתִּיכַת שָׂדֶה, וְאִם הִשְׁקָה הַגָּן בִּתְּחִלַּת שָׁקְיוּתוֹ הָלְכוּ לָהֶם הַמָּיִם עַל כָּל הַגָּן, אַךְ אוֹתָהּ חַתִּיכָה שֶׁל שָׂדֶה שֶׁהִיא אֵינָה דְבוּקָה, אַף עַל פִּי שְׁהַכֹּל אֶחָד הוּא לְפִיכָךְ פָּתַח לָהּ מָקוֹם וְהִשְׁקָה לָהּ לְבַדָּהּ:

תרגום

וְכִי אֵין כְּבוֹד ה' אֶחָד מִצִּבְאוֹתָיו לֹא גָרַע, לָמָּה מְבָרְכִים אוֹתוֹ? אֶלָּא מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִישׁ שֶׁהָיָה לוֹ גַּן נָאֶה, וְחוּץ לַגָּן בְּקָרוֹב מִמֶּנּוּ חֲתִיכַת שָׂדֶה, וְאִם הִשְׁקָה הַגָּן בִּתְחִלַּת שַׁקְיוּתוֹ - הָלְכוּ לָהֶם הַמַּיִם עַל כָּל הַגָּן, אַךְ אוֹתָהּ חֲתִיכָה שֶׁל שָׂדֶה שֶׁהִיא אֵינָהּ דְּבוּקָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַכֹּל אֶחָד הוּא, לְפִיכָךְ פָּתַח לָהּ מָקוֹם וְהִשְׁקָה אוֹתָהּ לְבַדָּהּ: ע"כ מההשמטות.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכי אין כבוד יהו"ה אחד מצבאותיו לא גרע אמאי מברכין ליה. אלא משל למה הדבר דומה, לאיש שהיה לו גן נאה וחוץ לגן בקרוב ממנו חתיכת שדה, ואם השקה הגן בתחלת שקיותו הלכו להם המים על כל הגן, אך אותה חתיכה של שדה שהיא אינה דבוקה, אף על פי שהכל אחד הוא לפיכך פתח לה מקום והשקה לה לבדה:

התרגום: וכי אין כבוד ה' אחד מצבאותיו לא גרע, למה מברכים אותו? אלא משל למה הדבר דומה? לאיש שהיה לו גן נאה, וחוץ לגן בקרוב ממנו חתיכת שדה, ואם השקה הגן בתחלת שקיותו - הלכו להם המים על כל הגן, אך אותה חתיכה של שדה שהיא אינה דבוקה, אף על פי שהכל אחד הוא, לפיכך פתח לה מקום והשקה אותה לבדה: ע"כ מההשמטות.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: