ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 44: רגלין שבתפילה - דרגות הנביאים באברים, ושלושת חלקי ישראל › פיסקה 5 (רסה ע"ב)

קושיית הזקן - שאף אחר יציאתם נקראו עבדים

תוספות כרך א · רגלין שבתפילה - דרגות הנביאים באברים, ושלושת חלקי ישראל · מאמר 44 · פיסקה 5 · דף רסה ע"ב

לשון הזוהר

קָם חַד סָבָא מֵאִלֵּין דְּנַחְתּוּ וְאָמַר מִמְתִיבְתָא בּוֹצִּינָא קַדִּישָׁא וְהָא בָתָר דְּנַפְקֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְּרָיִם, קָרָא לוֹן עֲבָדִין. אָמַר: וַדָּאי הֲכִי הוּא, אֲבָל הֲווּ בְּהוֹן דְאִתְקְרִיאוּ בְּנִין וּבְהוֹן הֲווּ עֲבָדִין, וּבְהוֹן עַם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר: שָׁלַח אֶת עַמִי אֲבָל עֲבָדִין הֲווּ ׳שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי׳.

תרגום

קָם זָקֵן אֶחָד מֵאֵלֶּה שֶׁיָּרְדוּ, וְאָמַר מִן הַמְּתִיבְתָּא, בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא: וַהֲרֵי אַחַר שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָרָא לָהֶם עֲבָדִים. אָמַר: וַדַּאי כָּךְ הוּא, אֲבָל הָיוּ בָהֶם שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים, וּבָהֶם הָיוּ עֲבָדִים, וּבָהֶם עָם, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר: שַׁלַּח אֶת עַמִּי - אֲבָל עֲבָדִים הָיוּ: ׳'שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי׳ (במדבר יא, כא) '.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: קם חד סבא מאלין דנחתו ואמר ממתיבתא בוצינא קדישא והא בתר דנפקי ישראל ממצרים, קרא לון עבדין. אמר: ודאי הכי הוא, אבל הוו בהון דאתקריאו בנין ובהון הוו עבדין, ובהון עם, כמה דאת אמר: שלח את עמי אבל עבדין הוו ׳שש מאות אלף רגלי׳.

התרגום: קם זקן אחד מאלה שירדו, ואמר מן המתיבתא, בוצינא קדישא: והרי אחר שיצאו ישראל ממצרים קרא להם עבדים. אמר: ודאי כך הוא, אבל היו בהם שנקראו בנים, ובהם היו עבדים, ובהם עם, כמו שאתה אומר: שלח את עמי - אבל עבדים היו: ׳'שש מאות אלף רגלי׳ (במדבר יא, כא) '.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים