ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 44: רגלין שבתפילה - דרגות הנביאים באברים, ושלושת חלקי ישראל › פיסקה 4 (רסה ע"ב)

׳כשש מאות אלף רגלי׳ - שיצאו עבדים, ומשה קרא להם בנים

תוספות כרך א · רגלין שבתפילה - דרגות הנביאים באברים, ושלושת חלקי ישראל · מאמר 44 · פיסקה 4 · דף רסה ע"ב

לשון הזוהר

וּבְזִמְנָא דְּנַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְּרַיִם כֻּלְּהוּ נַפְקֵי רַגְלִין וּכְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות ו' י"ב) ׳כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי׳ וְכֻלְּהוּ הֲווּ עַבְדִין כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר ׳כִּי לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים׳ (ויקרא כ", ה) - מִיָּד דְּאָתָא מֹשֶׁה קָרָא לוֹן בְּנִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳בְּנִי בְּכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד', כב):

תרגום

וּבִזְמַן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, כֻּלָּם יָצְאוּ 'רַגְלִין', וּכְמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר (שמות ו' י"ב) ׳'כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי'׳ - וְכֻלָּם הָיוּ עֲבָדִים, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר ׳'כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים׳ (ויקרא כ", ה) ' - מִיָּד שֶׁבָּא מֹשֶׁה קָרָא לָהֶם בָּנִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ' ׳בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל׳ (שמות ד', כב) '.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ובזמנא דנפקו ישראל ממצרים כלהו נפקי רגלין וכמה דאת אמר (שמות ו' י"ב) ׳כשש מאות אלף רגלי׳ וכלהו הוו עבדין כמה דאת אמר ׳כי לי בני ישראל עבדים׳ (ויקרא כ", ה) - מיד דאתא משה קרא לון בנין. הדא הוא דכתיב ׳בני בכרי ישראל׳ (שמות ד', כב):

התרגום: ובזמן שיצאו ישראל ממצרים, כלם יצאו 'רגלין', וכמו שאתה אומר (שמות ו' י"ב) ׳'כשש מאות אלף רגלי'׳ - וכלם היו עבדים, כמו שאתה אומר ׳'כי לי בני ישראל עבדים׳ (ויקרא כ", ה) ' - מיד שבא משה קרא להם בנים. זהו שכתוב ' ׳בני בכרי ישראל׳ (שמות ד', כב) '.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: