ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 43: ל"ב נתיבות חכמה - בת שנכללו בה כל הנתיבות, וחכמה שקדמה לדין › פיסקה 4 (רסה ע"ב)

׳חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט׳ - מקרבתו במשפט ומייסרתו בהיפוכו

תוספות כרך א · ל"ב נתיבות חכמה - בת שנכללו בה כל הנתיבות, וחכמה שקדמה לדין · מאמר 43 · פיסקה 4 · דף רסה ע"ב

לשון הזוהר

וּמָה חָכְמָה נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁלֹמֹה. שְׁלֹמֹה נָשָׂא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדְּאַמְרִינָן, כָּל שְׁלֹמֹה שְׁבְּשִׁיר הַשִׁירִים קֹדֶשׁ, לְבָד מֵאֶחָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְשִׁמְךָ כִּשְׁמִי, אֲשִׂיא לְךָ בִּתִּי, וְהָא נְשׁוֹּאָה הִיא. אָמַר לֵיהּ, בְּמַתָּנָה נְתָּנָה לוֹ הַשֵׁם, ׳וַיהו"ה נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה׳ וְלָא פֵּירַשׁ. וְהֵיכָן פֵּירַשׁ, לְהַלָן, ׳כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלהִים בְקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט׳ - (נ"א ומאי משפט אלא כל זמן שאדם עושה משפט חכמת אלחים בקרבו) וּמָאי לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט, הֱוִי אוֹמֶר שְׁאוֹתָה חָכְמָה שְׁנְתָנָה אֱלהִים וְשְׁהִיא עִמּוֹ בְּחֲדְּרוֹ, הִיא בְקִרְבּוֹ. זֹאת עוֹזְרָתוֹ וּמְקַרְבָתוֹ וְאִם לָאו מַרְחֲקַתוֹ וְלֹא עוֹד אֶלָּא מֵיָסְרָתוֹ דִּכְתִיב ׳וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי׳ (ויקרא כו, כח):

תרגום

וּמֶה חָכְמָה נָתַן הקב"ה לִשְׁלֹמֹה? שְׁלֹמֹה נָשָׂא שְׁמוֹ שֶׁל הקב"ה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, כָּל שְׁלֹמֹה שֶׁבְּשִׁיר הַשִּׁירִים קֹדֶשׁ לְבַד מֵאֶחָד. אָמַר הקב"ה, הוֹאִיל וְשִׁמְךְ כִּשְׁמִי, אַשִּׂיא לְךְ בִּתִּי, וַהֲרֵי נְשׂוּאָה הִיא. אָמַר לוֹ, בְּמַתָּנָה נְתָנָהּ לוֹ הַשֵּׁם, ׳וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה׳, וְלֹא פֵרַשׁ. וְהֵיכָן פֵּרַשׁ? לְפָנָיו, ׳כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט׳ - (וּמַה זֶּה מִשְׁפָּט? אֶלָּא כָּל זְמַן שֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט, ׳חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ׳) וּמַה זֶּה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט? הֱוֵי אוֹמֵר, שֶׁאוֹתָהּ חָכְמָה שֶׁנְּתָנָהּ אֱלֹהִים וְשֶׁהִיא עִמּוֹ בְּחַדְרוֹ, הִיא בְּקִרְבּוֹ. זֹאת עוֹזַרְתּוֹ וּמְקָרַבְתּוֹ, וְאִם לָאו - מְרַחַקְתּוֹ, וְלֹא עוֹד אֶלָּא מְיַסַּרְתּוֹ, שֶׁכָּתוּב ׳וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי׳ (ויקרא כו) - ע"כ מההשמטות.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ומה חכמה נתן הקדוש ברוך הוא לשלמה. שלמה נשא שמו של הקדוש ברוך הוא כדאמרינן, כל שלמה שבשיר השירים קדש, לבד מאחד. אמר הקדוש ברוך הוא הואיל ושמך כשמי, אשיא לך בתי, והא נשואה היא. אמר ליה, במתנה נתנה לו השם, ׳ויהו"ה נתן חכמה לשלמה׳ ולא פירש. והיכן פירש, להלן, ׳כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט׳ - (נ"א ומאי משפט אלא כל זמן שאדם עושה משפט חכמת אלחים בקרבו) ומאי לעשות משפט, הוי אומר שאותה חכמה שנתנה אלהים ושהיא עמו בחדרו, היא בקרבו. זאת עוזרתו ומקרבתו ואם לאו מרחקתו ולא עוד אלא מיסרתו דכתיב ׳ויסרתי אתכם אף אני׳ (ויקרא כו, כח):

התרגום: ומה חכמה נתן הקב"ה לשלמה? שלמה נשא שמו של הקב"ה, כמו שאנו אומרים, כל שלמה שבשיר השירים קדש לבד מאחד. אמר הקב"ה, הואיל ושמך כשמי, אשיא לך בתי, והרי נשואה היא. אמר לו, במתנה נתנה לו השם, ׳וה' נתן חכמה לשלמה׳, ולא פרש. והיכן פרש? לפניו, ׳כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט׳ - (ומה זה משפט? אלא כל זמן שאדם עושה משפט, ׳חכמת אלהים בקרבו׳) ומה זה לעשות משפט? הוי אומר, שאותה חכמה שנתנה אלהים ושהיא עמו בחדרו, היא בקרבו. זאת עוזרתו ומקרבתו, ואם לאו - מרחקתו, ולא עוד אלא מיסרתו, שכתוב ׳ויסרתי אתכם אף אני׳ (ויקרא כו) - ע"כ מההשמטות.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים