׳את שבתותי׳ ולא ׳שבתי׳ - שאף הבנים שמחים ביום שמחת אביהם
תוספות כרך א · צדיק יסוד הנפשות - שביעי שמכריע בין שלוש לשלוש, ומדת יום השבת · מאמר 39 · פיסקה 6 · דף רסה ע"א
לשון הזוהר
מָאי טַעְמָא אָמַר ׳אֶת שַׁבְּתוֹתַי׳, וְלֹא אָמַר אֶת שַבָּתַי. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כַלָּה נָאָה וְכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ מָזְמִינָה יוֹם אֶחָד לִהְיוֹת עִמּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ יֶשׁ לוֹ בָּנִים נָאִים וְאַהוּבִים אָמַר לָהֶם הוֹאִיל וְכֵן שִׂמְחוּ אַתֶּם גַם כֵּן בְּיוֹם שִׂמְחַתִי כִּי אֲנִי בְּשְׁלָכֶם אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל וְאַתֶּם גַּם כֵּן הֲדְרוּ אוֹתוֹ.
תרגום
מָה הַטַּעַם אָמַר ׳אֶת שַׁבְּתֹתַי׳ וְלֹא אָמַר אֶת שַׁבַּתִּי? מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ כַּלָּה נָאָה, וְכָל שָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ מַזְמִינָהּ יוֹם אֶחָד לִהְיוֹת עִמּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ יֵשׁ לוֹ בָּנִים נָאִים וְאוֹהֲבָם, אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְכֵן, שִׂמְחוּ אַתֶּם גַּם כֵּן בְּיוֹם שִׂמְחָתִי, כִּי אֲנִי בְּשֶׁלָּכֶם אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל, וְאַתֶּם גַּם כֵּן הַדְּרוּ אוֹתוֹ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: מאי טעמא אמר ׳את שבתותי׳, ולא אמר את שבתי. משל למה הדבר דומה, למלך שהיה לו כלה נאה וכל שבוע ושבוע מזמינה יום אחד להיות עמו, והמלך יש לו בנים נאים ואהובים אמר להם הואיל וכן שמחו אתם גם כן ביום שמחתי כי אני בשלכם אני משתדל ואתם גם כן הדרו אותו.
התרגום: מה הטעם אמר ׳את שבתתי׳ ולא אמר את שבתי? משל למה הדבר דומה? למלך שהיה לו כלה נאה, וכל שבוע ושבוע מזמינה יום אחד להיות עמו, והמלך יש לו בנים נאים ואוהבם, אמר להם: הואיל וכן, שמחו אתם גם כן ביום שמחתי, כי אני בשלכם אני משתדל, ואתם גם כן הדרו אותו.