ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 37: ׳בצלם אלהים ברא אותו׳ - שבע הצורות שבאדם, ומצות פריה ורביה › פיסקה 3 (רסד ע"ב)

׳זכר ונקבה בראם׳ - יצירה לשון אסיפה, בעת הרכבת הנשמה על הגוף

תוספות כרך א · ׳בצלם אלהים ברא אותו׳ - שבע הצורות שבאדם, ומצות פריה ורביה · מאמר 37 · פיסקה 3 · דף רסד ע"ב

לשון הזוהר

׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם׳. אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן וְהָא כְּתִיב ׳וַיִּבְרָא אֱלהִים אֶת הַאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלהִים בָּרָא אוֹתוֹ וְגוֹ'׳ וְאַחַר כָּךְ ׳אֱעֶשֶׂה לוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדוֹ׳. ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעוֹתָיו וַיִסְגֹר בָּשָׂר תַּחְתֵּנָה׳. אֶלָּא אֵימָא, דִּכְתִיב ׳יְצִירָה׳ וּכְתִיב בָּהֵן עֲשִׂיָּה וּכְתִיב ׳בָּהֵן בְּרִיאָה׳. עֲשִׂיָּה דִּכְתִיב ׳זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אוֹתָם׳, בְּעֵת הִרְכִּיב הַנְּשָׁמָה עַל הַגּוּף וְאַסָף הַכֹּל. וּמְנַלָן דְּהָאי יְצִירָה לִישְׁנָא דְּאַסוֹפֵי הוּא דִּכְתִיב, ׳וַייִצֶר יהו"ה אֱלֹהִים׳ ׳כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה׳ ׳וְכָל עוֹף הַשָׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הַאָדָם׳, וְהַיְינוּ דִּכְתִיב ׳עַל הַאָדָם׳ ׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אוֹתָם׳ (ע"כ).

תרגום

׳זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם׳ (בראשית ה, ב) -. אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? וַהֲרֵי כָּתוּב ׳וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ וְגוֹמֵר׳ (שם א, כז), וְאַחַר כָּךְ - (שם) ׳אֶעֱשֶׂה לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ׳ - ׳וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה׳ - אֶלָּא אֱמֹר, שֶׁכָּתוּב יְצִירָה, וְכָתוּב בָּהֶן עֲשִׂיָּה, וְכָתוּב בָּהֶן בְּרִיאָה. עֲשִׂיָּה, שֶׁכָּתוּב ׳זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם׳ (בראשית א, כז) - בְּעֵת הִרְכִּיב הַנְּשָׁמָה עַל הַגּוּף וְאָסַף הַכֹּל. וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁיְצִירָה זוֹ הִיא לְשׁוֹן אִסּוּף הוּא שֶׁכָּתוּב ׳וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים וְגוֹ'׳ ׳כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם׳, וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב עַל הָאָדָם - ׳זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם׳ (בראשית ב, יט) - ׳וַיְבָרֶךְ אֹתָם׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳זכר ונקבה בראם׳. אפשר לומר כן והא כתיב ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו וגו'׳ ואחר כך ׳אעשה לו עזר כנגדו׳. ׳ויקח אחת מצלעותיו ויסגר בשר תחתנה׳. אלא אימא, דכתיב ׳יצירה׳ וכתיב בהן עשיה וכתיב ׳בהן בריאה׳. עשיה דכתיב ׳זכר ונקבה ברא אותם׳, בעת הרכיב הנשמה על הגוף ואסף הכל. ומנלן דהאי יצירה לישנא דאסופי הוא דכתיב, ׳וייצר יהו"ה אלהים׳ ׳כל חית השדה׳ ׳וכל עוף השמים ויבא אל האדם׳, והיינו דכתיב ׳על האדם׳ ׳זכר ונקבה בראם ויברך אותם׳ (ע"כ).

התרגום: ׳זכר ונקבה בראם׳ (בראשית ה, ב) -. אפשר לומר כן? והרי כתוב ׳ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו וגומר׳ (שם א, כז), ואחר כך - (שם) ׳אעשה לו עזר כנגדו׳ - ׳ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׳ - אלא אמר, שכתוב יצירה, וכתוב בהן עשיה, וכתוב בהן בריאה. עשיה, שכתוב ׳זכר ונקבה ברא אתם׳ (בראשית א, כז) - בעת הרכיב הנשמה על הגוף ואסף הכל. ומנין לנו שיצירה זו היא לשון אסוף הוא שכתוב ׳ויצר ה' אלהים וגו'׳ ׳כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם׳, והינו שכתוב על האדם - ׳זכר ונקבה ברא אתם׳ (בראשית ב, יט) - ׳ויברך אתם׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים

כל דברי הזוהר על פסוק זה

פסוקים שהפיסקה מביאה: