ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 36: ׳יהי אור׳ - האור הגנוז, תורה שבעל פה, ואבן שמאסו הבונים › פיסקה 6 (רסד ע"א)

׳כי נר מצוה ותורה אור׳ - חדר שאינו נראה אלא בנר, ותורה שבכתב המפרשת

תוספות כרך א · ׳יהי אור׳ - האור הגנוז, תורה שבעל פה, ואבן שמאסו הבונים · מאמר 36 · פיסקה 6 · דף רסד ע"א

לשון הזוהר

אָמַר רַבִּי רְחוּמָאי, מְלַמֵּד שֶׁהִיא אוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל וְתוֹרָה אוֹרָה. שְׁנֶּאֱמַר, ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג) - וְאָמַר נֵר - זוֹ מִצְוָה. וּמִצְוָה - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. אוֹר - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁכְּבָר נִתְקַיָים הָאוֹר קָרֵי לָהּ אוֹר. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאָדָם צָנוּעַ בְּסִיפֵי הַבַּיִת אַף עַל פִּי שְׁיוֹם הוּא וְאוֹר גָּדוֹל בָּעוֹלָם, אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִכְנִיס בּוֹ נֵר. נֵר - תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נֵר, צְרִיכָה לָהּ תּוֹרָה לְפָרֵק קוּשִׁיוֹתֶיהָ וּלְבָאֵר סוֹדוֹתֵּיהָ.

תרגום

אָמַר רַבִּי רְחוּמַאי, מְלַמֵּד שֶׁהִיא אוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל, וְתוֹרָה אוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר ׳כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר׳ (משלי ו, כג) - וְאָמַר נֵר - זוֹ מִצְוָה, וּמִצְוָה - זוֹ תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. אוֹר - זֶה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב. אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁכְּבָר נִתְקַיֵּם הָאוֹר, קוֹרֵא לוֹ אוֹר. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם צָנוּעַ בְּסִפֵּי הַבַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹם הוּא וְאוֹר גָּדוֹל בָּעוֹלָם, אֵין אָדָם רוֹאֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אֶלָּא אִם כֵּן הִכְנִיס בּוֹ נֵר. נֵר - תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. אַף עַל פִּי שֶׁהִיא נֵר, צְרִיכָה לָהּ תּוֹרָה לְפָרֵק קֻשְׁיוֹתֶיהָ וּלְבָאֵר סוֹדוֹתֶיהָ,

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: אמר רבי רחומאי, מלמד שהיא אורה לישראל ותורה אורה. שנאמר, ׳כי נר מצוה ותורה אור׳ (משלי ו, כג) - ואמר נר - זו מצוה. ומצוה - זו תורה שבעל פה. אור - זו תורה שבכתב. אלא מתוך שכבר נתקיים האור קרי לה אור. משל למה הדבר דומה לאדם צנוע בסיפי הבית אף על פי שיום הוא ואור גדול בעולם, אין אדם רואה בתוך ביתו אלא אם כן הכניס בו נר. נר - תורה שבעל פה, אף על פי שהיא נר, צריכה לה תורה לפרק קושיותיה ולבאר סודותיה.

התרגום: אמר רבי רחומאי, מלמד שהיא אורה לישראל, ותורה אורה, שנאמר ׳כי נר מצוה ותורה אור׳ (משלי ו, כג) - ואמר נר - זו מצוה, ומצוה - זו תורה שבעל פה. אור - זה תורה שבכתב. אלא מתוך שכבר נתקים האור, קורא לו אור. משל למה הדבר דומה? לאדם צנוע בספי הבית, אף על פי שיום הוא ואור גדול בעולם, אין אדם רואה בתוך ביתו אלא אם כן הכניס בו נר. נר - תורה שבעל פה. אף על פי שהיא נר, צריכה לה תורה לפרק קשיותיה ולבאר סודותיה,

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים