ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 36: ׳יהי אור׳ - האור הגנוז, תורה שבעל פה, ואבן שמאסו הבונים › פיסקה 5 (רסד ע"א)

׳ושם חביון עוזו׳ - האור שנצפן, והנשאר ׳פעלת לחוסים בך׳

תוספות כרך א · ׳יהי אור׳ - האור הגנוז, תורה שבעל פה, ואבן שמאסו הבונים · מאמר 36 · פיסקה 5 · דף רסד ע"א

לשון הזוהר

וּכְתִיב ׳קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּהּ׳ (חבקוק ג, ד) - וּמָאי חֶבְיוֹן עֻזּוֹ - אֶלָּא אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁגָנַז וְהֵחְבִּיא שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל"ד). ׳צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ׳ - וְזֶה שֶׁנִשְׁאַר לָנוּ. ׳פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ׳ (תהלים ל", ד), אוֹתָם שֶׁחוֹסִים בְּצִלְּךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשׁוֹמְרִים תּוֹרָתֶּךָ וּמְקַיְימִים מִצְוֹתֶּיךָ וּמְקַדְּשִׁים שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וּמְיָּיחַדִּים בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, שְׁנֶּאֱמַר, ׳נֶגֶד בְּנֵי אָדָם׳.

תרגום

וְכָתוּב ׳וְקַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ, וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה׳ (חבקוק ג, ד) - וּמַהוּ ׳חֶבְיוֹן עֻזֹּהּ׳? אֶלָּא אוֹתוֹ הָאוֹר שֶׁגָּנַז וְהֶחְבִּיא, שֶׁנֶּאֱמַר ׳צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךְ׳. וְזֶה שֶׁנִּשְׁאָר לָנוּ - ׳פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ׳, אוֹתָם שֶׁחוֹסִים בְּצִלְּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשׁוֹמְרִים תּוֹרָתְךְ וּמְקַיְּמִים מִצְווֹתֶיךְ, וּמְקַדְּשִׁים שִׁמְךְ הַגָּדוֹל וּמְיַחֲדִים בַּסֵּתֶר וּבַגָּלוּי, שֶׁנֶּאֱמַר ׳נֶגֶד בְּנֵי אָדָם׳.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: וכתיב ׳קרנים מידו לו ושם חביון עזה׳ (חבקוק ג, ד) - ומאי חביון עזו - אלא אותו האור שגנז והחביא שנאמר (תהלים ל"ד). ׳צפנת ליראיך׳ - וזה שנשאר לנו. ׳פעלת לחוסים בך׳ (תהלים ל", ד), אותם שחוסים בצלך בעולם הזה ושומרים תורתך ומקיימים מצותיך ומקדשים שמך הגדול ומייחדים בסתר ובגלוי, שנאמר, ׳נגד בני אדם׳.

התרגום: וכתוב ׳וקרנים מידו לו, ושם חביון עזה׳ (חבקוק ג, ד) - ומהו ׳חביון עזה׳? אלא אותו האור שגנז והחביא, שנאמר ׳צפנת ליראיך׳. וזה שנשאר לנו - ׳פעלת לחוסים בך׳, אותם שחוסים בצלך בעולם הזה ושומרים תורתך ומקימים מצוותיך, ומקדשים שמך הגדול ומיחדים בסתר ובגלוי, שנאמר ׳נגד בני אדם׳.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים