׳המכסה אני מאברהם׳ - שאף חייבים זיכה, ׳בא לטהר מסייעין אותו׳
תוספות כרך א · ׳יהי אור׳ - האור הגנוז, תורה שבעל פה, ואבן שמאסו הבונים · מאמר 36 · פיסקה 13 · דף רסד ע"ב
לשון הזוהר
וּמְנַלָן שְׁאַף הַחַיָבִים הָיָה מֵזָכֵּה, שְׁנֶּאֱמַר ׳הַמְכַסֶּה אֲנִי מְאַבְרָהָם וְאַבְרָהָם הָיֹה יִהְיֶה וְגוֹ'׳. אֶלָּא אֲזָכֶּהוּ שְׁיְבַקֵּשּׂ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְיִזְכֶּה. וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלּא יָדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלּא יָכְלוּ לְהִנָצֵל. אֶלָּא זְכוּתוֹ קָאָמַר. מִכָּאן אֲמְרוּ בָּא לִיטָהֵר - מֵסָיְיעִין אוֹתוֹ. בָּא לִיטָמֵא - פּוֹתְחִין לוֹ מָאי פּוֹתְחִין לוֹ, אוֹתָן הַפְּתוּחִים תָּמִיד.
תרגום
וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁאַף הַחַיָּבִים הָיָה מְזַכֶּה? שֶׁנֶּאֱמַר ׳הַמֲכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם, וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה וְגוֹמֵר׳ (שם יח). אֶלָּא אֲזַכֵּהוּ שֶׁיְּבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים וְיִזְכֶּה. וְכִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא יָדַע הקב"ה שֶׁלֹּא יָכְלוּ לְהִנָּצֵל? אֶלָּא זְכוּתוֹ הוּא אָמַר. מִכָּאן אָמְרוּ, בָּא לִטָּהֵר - מְסַיְּעִין אוֹתוֹ. בָּא לִטָּמֵא - פּוֹתְחִים לוֹ. מַה זֶּה פּוֹתְחִים לוֹ? אוֹתָם הַפְּתוּחִים תָּמִיד.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומנלן שאף החיבים היה מזכה, שנאמר ׳המכסה אני מאברהם ואברהם היה יהיה וגו'׳. אלא אזכהו שיבקש עליהם רחמים ויזכה. וכי אפשר לומר שלא ידע הקדוש ברוך הוא שלא יכלו להנצל. אלא זכותו קאמר. מכאן אמרו בא ליטהר - מסייעין אותו. בא ליטמא - פותחין לו מאי פותחין לו, אותן הפתוחים תמיד.
התרגום: ומנין לנו שאף החיבים היה מזכה? שנאמר ׳המכסה אני מאברהם, ואברהם היו יהיה וגומר׳ (שם יח). אלא אזכהו שיבקש עליהם רחמים ויזכה. וכי אפשר לומר שלא ידע הקב"ה שלא יכלו להנצל? אלא זכותו הוא אמר. מכאן אמרו, בא לטהר - מסיעין אותו. בא לטמא - פותחים לו. מה זה פותחים לו? אותם הפתוחים תמיד.