׳וישלחהו לעבוד את האדמה׳ - שילה המקדים לשני המשיחים
תוספות כרך א · ׳והארץ היתה תהו ובהו׳ - תהו ורע מול בהו ושלום, עד להט החרב המתהפכת · מאמר 29 · פיסקה 3 · דף רסג ע"א
לשון הזוהר
׳וַיְשַׁלְּחֵהוּ יהו"ה אֱלהִים׳, מִיָד (למשיחא) מְשִׁיחָא דְּהוּא בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן בְּמָה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וַיְשַׁלְּחֵהוּ ׳מִגַּן עֶדֶן׳ מֵעִדּוּן דִילֵיהּ. וְאַמָּאי ׳לַעֲבוֹד אֶת הָאֲדָמָה׳ דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא בְּגִין דָּא וַיְשַׁלְּחֵהוּ מִיָד, דְּיִפּוּק מִתַּמָּן. ׳וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֶדֶן אֶת הַכְּרוּבִים׳ - דְּאִינוּן מָשִׁיחַ בֵּן דָוִד וּמָשִׁיחַ בֵּן יוֹסֵף דְּמָשְׁכָא רוּחָא דִמְשִׁיחָא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ, וְרוּחַ אֱלֹהִים דָא שִׁילֹ"ה הַהוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ׳וְאַצָלְתִּי מִן הָרוּחַ׳, דְהַכִי סָלִיק שִׁילֹה מֹשֶׁה בְּחוּשְׁבָּנָא. ׳וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם׳, דְאַקְדִּים שִׁילה לִתְרָוָויְהוּ בְּגִין דִּיְהֵא מְרַחֶפֶת עַל אַנְפּוֹי דְּאוֹרַיְיתָא וּפוּרְקָנָא בֵּיהּ תַלְיָּיא וְהָא אוּקְמוּהָ.
תרגום
וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים, מִיָּד (ולמשיח) אֶת הַמָּשִׁיחַ שֶׁהָיָה בְּגַן עֵדֶן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ׳וַיְשַׁלְּחֵהוּ (וגו') מִגַּן עֵדֶן, מֵעִדּוּנוֹ, וְלָמָּה׳ (בראשית ג)? לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, שֶׁהִיא שְׁכִינָה. בִּגְלַל זֶה וַיְשַׁלְּחֵהוּ, מִיָּד שֶׁיֵּצֵא מִשָּׁם. ׳וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לַגָּן׳ (בראשית ג, כד) - אֶת הַכְּרוּבִים, מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁמּוֹשֵׁךְ רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנֶּאֱמַר ׳בּוֹ וְרוּחַ אֱלֹהִים, זֶה שִׁילֹ"ה, אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ׳ (במדבר יא) ׳וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה שִׁילֹה כְּחֶשְׁבּוֹן מֹשֶׁה׳. וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם, שֶׁמַּקְדִּים שִׁילֹה לִשְׁנֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַתּוֹרָה, וְהַגְּאֻלָּה תְּלוּיָה בּוֹ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ׳וישלחהו יהו"ה אלהים׳, מיד (למשיחא) משיחא דהוא בגנתא דעדן במה דאתמר ביה וישלחהו ׳מגן עדן׳ מעדון דיליה. ואמאי ׳לעבוד את האדמה׳ דאיהי שכינתא בגין דא וישלחהו מיד, דיפוק מתמן. ׳וישכן מקדם לגן עדן את הכרובים׳ - דאינון משיח בן דוד ומשיח בן יוסף דמשכא רוחא דמשיחא דאתמר ביה, ורוח אלהים דא שיל"ה ההוא דאתמר ביה ׳ואצלתי מן הרוח׳, דהכי סליק שילה משה בחושבנא. ׳וישכן מקדם׳, דאקדים שילה לתרוויהו בגין דיהא מרחפת על אנפוי דאורייתא ופורקנא ביה תלייא והא אוקמוה.
התרגום: וישלחהו ה' אלהים, מיד (ולמשיח) את המשיח שהיה בגן עדן, כמו שנאמר בו ׳וישלחהו (וגו') מגן עדן, מעדונו, ולמה׳ (בראשית ג)? לעבד את האדמה, שהיא שכינה. בגלל זה וישלחהו, מיד שיצא משם. ׳וישכן מקדם לגן׳ (בראשית ג, כד) - את הכרובים, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף שמושך רוח המשיח, שנאמר ׳בו ורוח אלהים, זה שיל"ה, אותו שנאמר בו׳ (במדבר יא) ׳ואצלתי מן הרוח, שכך עולה שילה כחשבון משה׳. וישכן מקדם, שמקדים שילה לשניהם, כדי שתהיה מרחפת על פני התורה, והגאלה תלויה בו, והרי פרשוה.
מן המפרשים
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר פה, יג (לב. דפוס הגר״א) דאינון משיח כו'. שהן נו"ה כמש"ל ע"ב שנו"ה הן כרובים אנפי זוטרי וכל בניך למודי ה' כידוע:
כל דברי הזוהר על פסוק זה
פסוקים שהפיסקה מביאה: