׳ולא יכנף עוד מוריך׳ - שהיבשה נעשית ׳מלוא כל הארץ כבודו׳
תוספות כרך א · ׳והארץ היתה תהו׳ - קליפות האגוז החוצצות, ורוח משיח המביאה גאולה · מאמר 28 · פיסקה 5 · דף רסב ע"ב
לשון הזוהר
וּבְהַהוּא זִמְנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְפְּשָׁט מֵאִלֵּין קְלִיפִּין אִתְּמָר ׳וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינְיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ׳ (ישעיהו ל, כ) - וּמָה דַהֲוָה יְבֵשָׁה אִתְּמָר בָּהּ, ׳מְלא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳. וְאִתְקְרִיאַת בְּרָכָה דִילֵיהּ, קָרְבָּנָא דִילֵיהּ, עוֹלָה דִילֵיהּ, דְּאוֹקִיד כָּל אִלֵּין קְלִיפִּין.
תרגום
וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט הקב"ה מִן הַקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ, נֶאֱמַר ׳וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךְ וְהָיוּ עֵינֶיךְ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךְ׳ (ישעיה ל, כ) - וּמַה שֶּׁהָיְתָה יְבֵשָׁה, נֶאֱמַר בָּהּ ׳מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ׳ (שם ו, ג), וְנִקְרֵאת הַבְּרָכָה שֶׁלּוֹ, הַקָּרְבָּן שֶׁלּוֹ, עוֹלָה שֶׁלּוֹ שֶׁשּׂוֹרֵף כָּל הַקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ובההוא זמנא דקודשא בריך הוא אתפשט מאלין קליפין אתמר ׳ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך רואות את מוריך׳ (ישעיהו ל, כ) - ומה דהוה יבשה אתמר בה, ׳מלא כל הארץ כבודו׳. ואתקריאת ברכה דיליה, קרבנא דיליה, עולה דיליה, דאוקיד כל אלין קליפין.
התרגום: ובאותו זמן שמתפשט הקב"ה מן הקלפות הללו, נאמר ׳ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך׳ (ישעיה ל, כ) - ומה שהיתה יבשה, נאמר בה ׳מלא כל הארץ כבודו׳ (שם ו, ג), ונקראת הברכה שלו, הקרבן שלו, עולה שלו ששורף כל הקלפות הללו.
מן המפרשים
הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר פה, יב (לא: דפוס הגר״א) ◆ דהוה יבשה. כמ"ש (בראשית א ט) יקוו המים כו' אל מקום א' שהוא עד"א ולא נגיד לתתא וזהו ותראה היבשה ויקרא ליבשה ארץ מלא כל האל הארץ. ומלאה הארץ דעה את ה' והיו עיניך…