ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 28: ׳והארץ היתה תהו׳ - קליפות האגוז החוצצות, ורוח משיח המביאה גאולה › פיסקה 12 (רסג ע"א)

חמש התיבות שבפסוק - ארבעה יסודות שהם קליפות, ורוח משיח שתביא גאולה

תוספות כרך א · ׳והארץ היתה תהו׳ - קליפות האגוז החוצצות, ורוח משיח המביאה גאולה · מאמר 28 · פיסקה 12 · דף רסג ע"א

לשון הזוהר

׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ׳. וְהָאָרֶץ הוּא חַד. תֹהוּ תְּרֵין. בְּהוּ תְלָת. חֹשֶׁךְ אַרְבַּע. תְּהוֹם חֲמֵשׁ. וְאַרְבַּע אִינוּן דִכְלִילָן בְּגוּפָא וְאִינוּן אַרְבַּע יְסוֹדִין דְּאִינוּן קְלִיפִּין דֶּאֱגוֹזָא, וּבְגִין דָּא ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ׳. וְאוּקְמוּהָ הָיְתָה מִקַּדְמָת דְּנָא, דְהַכִי אָרְחָא דִקְלִיפִּין דְּמְקַדְמִין לְמוֹחָא. ׳וְרוּחַ אֱלהִים׳ דָא רוּחָא דִמְשִׁיחָא, דְּמִיָּד דִּיְהֵא מְרַחֶפֶת עַל אַנְפֵּי מַיָא דְּאוֹרַיְיתָא מִיָד יְהֵא פּוּרְקָנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג).

תרגום

׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ׳. וְהָאָרֶץ - הֲרֵי אֶחָד, תֹּהוּ - שְׁנַיִם, בּהוּ - שְׁלֹשָׁה. חֹשֶׁךְ - אַרְבָּעָה. תְּהוֹם - חֲמִשָּׁה. וְאַרְבָּעָה הֵם שֶׁכְּלוּלִים בַּגּוּף, וְהֵם אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת שֶׁהֵם קְלִפּוֹת הָאֱגוֹז, וְלָכֵן ׳וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ׳. וּבֵאֲרוּהָ הָיְתָה - מִקֹּדֶם לָכֵן, שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ הַקְּלִפּוֹת שֶׁקּוֹדְמוֹת לַמֹּחַ. וְרוּחַ אֱלֹהִים - זוֹ רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, מִיָּד שֶׁתְּהֵא מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי מֵי הַתּוֹרָה, מִיָּד תִּהְיֶה גְּאֻלָּה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב ׳וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר׳ (בראשית א, ג).

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ׳והארץ היתה תהו׳. והארץ הוא חד. תהו תרין. בהו תלת. חשך ארבע. תהום חמש. וארבע אינון דכלילן בגופא ואינון ארבע יסודין דאינון קליפין דאגוזא, ובגין דא ׳והארץ היתה תהו׳. ואוקמוה היתה מקדמת דנא, דהכי ארחא דקליפין דמקדמין למוחא. ׳ורוח אלהים׳ דא רוחא דמשיחא, דמיד דיהא מרחפת על אנפי מיא דאורייתא מיד יהא פורקנא, הדא הוא דכתיב ׳ויאמר אלהים יהי אור׳ (בראשית א, ג).

התרגום: ׳והארץ היתה תהו׳. והארץ - הרי אחד, תהו - שנים, בהו - שלשה. חשך - ארבעה. תהום - חמשה. וארבעה הם שכלולים בגוף, והם ארבעה יסודות שהם קלפות האגוז, ולכן ׳והארץ היתה תהו׳. ובארוה היתה - מקדם לכן, שכך דרך הקלפות שקודמות למח. ורוח אלהים - זו רוחו של משיח, מיד שתהא מרחפת על פני מי התורה, מיד תהיה גאלה. זהו שכתוב ׳ויאמר אלהים יהי אור׳ (בראשית א, ג).

מן המפרשים

הגר"א על תיקו"ז: לקוח מביאור הגר"א על תיקוני זוהר, מאמר פה, יג (לב. דפוס הגר״א) ◆ מקדמת דנא. בונה עולמות ומחריבן כנ"ל והכל רמז לגלות כמש"ל וז"ש ורוח אלקים כו':

לכל המפרשים על פיסקה זו