סתימת הבי"ת מכל צד ופתיחתה לקבל ולהשפיע
תוספות כרך א · דמיון הבי"ת לאדם שנוצר בחכמה - פתחיה לקבלה ולהשפעה · מאמר 27 · פיסקה 1 · דף רסב ע"ב
לשון הזוהר
וּמְנָא לָן דְּשָׁמַיִם הֲוֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִכְתִיב ׳וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם׳ (מלכים א ח, לב) - אֲטוּ שְׁלמֹה מִתְפָּלֵל אֶל הַשָּׁמַיִם שְׁיִשְׁמְעוּ תְּפִלָּתוֹ, אֶלָּא שְׁנִקְרָא שְׁמָן עַל שְׁמוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא שָׁמַיִם אֶלָּא שֶׁהוּא עֲגוֹל כְּמוֹ רֹאשׁ וּמְלַמֵּד שֶׁמָּיִם מִימִינוֹ וְאֵשׁ מִשְׂמֹאלוֹ וְהוּא בְּאֶמְצַע שָׂא מָיִם, מֵאֶשׁ וּמִמָיִם וּמָכְנִיס בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם, בָּא הָאֵשׁ וּמָצָא מִצִדוֹ מִדַּת הָאֵשׁ. בָּא מָיִם וּמָצָא מִצִדוֹ מִדַּת הַמָּיִם וְהַיְינוּ ׳עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו׳ מַאי שָׁמַיִם מְלַמֵּד שֶׁגָבַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵשׁ וּמַיִם וּטְפָחַן זֶה בָּזֶה וְעָשָׂה מֶהֵן רֹאשׁ לִדְבַרָיו שֶׁנֶּאֱמַר ׳רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת׳ (איוב כה, ב). ע"כ.
תרגום
וּמִנַּיִן לָנוּ שֶׁשָּׁמַיִם הֵם הקב"ה? שֶׁכָּתוּב ׳וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם׳ (מלכים א ח, לב) - הַאִם שְׁלֹמֹה מִתְפַּלֵּל אֶל הַשָּׁמַיִם שֶׁיִּשְׁמְעוּ תְפִלָּתוֹ? אֶלָּא שֶׁנִּקְרָא שְׁמָן עַל שְׁמוֹ. וְלָמָּה נִקְרָא שָׁמַיִם? אֶלָּא שֶׁהוּא עָגֹל כְּמוֹ רֹאשׁ, וּמְלַמֵּד, הַמַּיִם מִימִינוֹ וְאֵשׁ מִשְּׂמֹאלוֹ וְהוּא בָּאֶמְצַע, שָׂא מַיִם, מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם, וּמַכְנִיס בֵּינֵיהֶם שָׁלוֹם. בָּא הָאֵשׁ וּמָצָא מִצִּדּוֹ מִדַּת הָאֵשׁ. בָּא מַיִם וּמָצָא מִצִּדּוֹ מִדַּת הַמַּיִם, וְהַיְנוּ ׳עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו׳ (איוב כה, ב) - מָהֵם הַשָּׁמַיִם? מְלַמֵּד שֶׁגִּבֵּל הקב"ה אֵשׁ וּמַיִם וּטְפָחָן זֶה בָּזֶה, וְעָשָׂה מֵהֶן רֹאשׁ לִדְבָרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר ׳רֹאשׁ דְּבָרְךְ אֱמֶת׳ (תהלים קיט, קס) - ע"כ.
נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)
לשון הזוהר: ומנא לן דשמים הוי קודשא בריך הוא, דכתיב ׳ואתה תשמע השמים׳ (מלכים א ח, לב) - אטו שלמה מתפלל אל השמים שישמעו תפלתו, אלא שנקרא שמן על שמו. ולמה נקרא שמים אלא שהוא עגול כמו ראש ומלמד שמים מימינו ואש משמאלו והוא באמצע שא מים, מאש וממים ומכניס ביניהם שלום, בא האש ומצא מצדו מדת האש. בא מים ומצא מצדו מדת המים והיינו ׳עושה שלום במרומיו׳ מאי שמים מלמד שגבל הקדוש ברוך הוא אש ומים וטפחן זה בזה ועשה מהן ראש לדבריו שנאמר ׳ראש דברך אמת׳ (איוב כה, ב). ע"כ.
התרגום: ומנין לנו ששמים הם הקב"ה? שכתוב ׳ואתה תשמע השמים׳ (מלכים א ח, לב) - האם שלמה מתפלל אל השמים שישמעו תפלתו? אלא שנקרא שמן על שמו. ולמה נקרא שמים? אלא שהוא עגל כמו ראש, ומלמד, המים מימינו ואש משמאלו והוא באמצע, שא מים, מאש וממים, ומכניס ביניהם שלום. בא האש ומצא מצדו מדת האש. בא מים ומצא מצדו מדת המים, והינו ׳עשה שלום במרומיו׳ (איוב כה, ב) - מהם השמים? מלמד שגבל הקב"ה אש ומים וטפחן זה בזה, ועשה מהן ראש לדבריו, שנאמר ׳ראש דברך אמת׳ (תהלים קיט, קס) - ע"כ.
מן המפרשים
אור החמה: דף רס"ב ע"ב כי הם דברי ר' אבא עצמו הנזכר כאן על פסוק זה ממש רק באבותיך וגו' והוכיח הענין היותם ד' מאומרו ויבחר בזרעם אחריהם היא המלכות ואו' דא עייל ודא נפיק וגו' צרי' להבין. ורשב"י תריץ בעד בנו ר' אלעזר ואמר כי לעולם אעפ"י כי…