ממלכת הזוהר › זוהר › תוספות כרך א › מאמר 24: ׳בראשית ברא אלהים׳ - עשרה מאמרות כנגד הדרגות ושלטון האדם בהם › פיסקה 20 (רנז ע"ב)

הסתכלות בצלם בליל האחרון של חג - סימן לחיים

תוספות כרך א · ׳בראשית ברא אלהים׳ - עשרה מאמרות כנגד הדרגות ושלטון האדם בהם · מאמר 24 · פיסקה 20 · דף רנז ע"ב

לשון הזוהר

וְתָּא חֲזֵי הֲכִי אוֹלִיפְנָא בְּסִפְרָא דִּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא, דְּבֵּלְילְיָא בַּתְרָאָה דְחַגָא, אִי יִסְתָּכַּל בַּר נָשׁ בְּצוּלְמָא דִילֵיהּ וַחֲזֵי לֵיהּ שְׁלִים, לָא אִתְגְּזַר עֲלוֹי מִיתָה. וּמָאי טַעְמָא בְּהַאי לֵילְיָא, בְּגִין דְז' יוֹמִין דְחַגָא לְקֳבֵל שִׁבְעָא יוֹמִין עִלָּאִין אִינוּן. דְכָל יוֹמִין וּשְׁנִין דְּעָלְמָא בְּהוּ תַלְיָין, וְאִינוּן רְמִיזִין בְּקְרָא ׳דְּלְךָ יהו"ה הַגְּדוּלָה וְגוֹ' שֵׁירוּתָא דִלְהוֹן חֶסֶ"ד וְסִיּוּמָא דִלְהוֹן מַמְ"לָכָה, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, אֲחַרִי"ת הַיָּמִים׳ (דברי הימים א כט). אִשְׁתְּכַח שְׁבִיעָאָה אַחֲרִית. וְכַד אַתְיָא הַאי לֵילְיָא דִשְׁבִיעִי אִתְחֲזֵי אִי אִשְׁתַּלִּימוּ יוֹמוֹי בְּהַאי אַחֲרִית. וְאִי הַאי צוּלְמָא עִלָּאָה חֲזֵי עָלֵיהּ, חֶסֶ"ד אֵל יִתְהַדָר עָלֵיהּ כְּדִּבְקַדְמֵיתָא וְלָא מִסְתַּפֵּי מֵהָאי דִינָא דְצֶדֶ"ק וְאִיהִי בַּהֲדֵיהּ בִשְׁלִימוּ בְּחֶדְוָותָא וְאַהְדַּרַת לֵיהּ אַנְפִּין.

תרגום

וּבֹא רְאֵה, כָּךְ לָמַדְנוּ בְּסִפְרוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁבַּלַּיְלָה הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג, אִם יִסְתַּכֵּל אָדָם בְּצַלְמוֹ וְיִרְאֶה אוֹתוֹ שָׁלֵם, לֹא נִגְזְרָה עָלָיו מִיתָה. וּמָה הַטַּעַם בַּלַּיְלָה הַזֶּה בִּגְלַל שֶׁשִּׁבְעַת יְמֵי הֶחָג כְּנֶגֶד שִׁבְעָה יָמִים עֶלְיוֹנִים הֵם, שֶׁכָּל הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים שֶׁל הָעוֹלָם תְּלוּיִים בָּהֶם, וְהֵם רְמוּזִים בַּכָּתוּב שֶׁל ׳לְךְ ה' הַגְּדֻלָּה וְגוֹמֵר׳ (דברי הימים א כט). רֵאשִׁיתָם חֶסֶד וְסִיּוּמָם מַמְלָכָה. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. אַחֲרִית הַיָּמִים שֶׁנִּמְצֵאת שְׁבִיעִית אַחֲרִית. וּכְשֶׁבָּא לֵיל הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, נִרְאֶה אִם הִשְׁתַּלְּמוּ הַיָּמִים בָּאַחֲרִית הַ אֶת. וְאִם הַצֶּלֶם הָעֶלְיוֹן הַזֶּה נִרְאֶה עָלָיו, אָז ׳חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם׳ - יַחֲזֹר עָלָיו כְּבַתְּחִלָּה, וְלֹא פוֹחֵד מֵהַדִּין הַזֶּה שֶׁל צֶדֶק, וְהִיא עִמּוֹ בִּשְׁלֵמוּת בְּחֶדְוָה וּמַחֲזִירָה לוֹ פָּנִים.

נוסח בלי ניקוד (להעתקה ולחיפוש)

לשון הזוהר: ותא חזי הכי אוליפנא בספרא דשלמה מלכא, דבליליא בתראה דחגא, אי יסתכל בר נש בצולמא דיליה וחזי ליה שלים, לא אתגזר עלוי מיתה. ומאי טעמא בהאי ליליא, בגין דז' יומין דחגא לקבל שבעא יומין עלאין אינון. דכל יומין ושנין דעלמא בהו תליין, ואינון רמיזין בקרא ׳דלך יהו"ה הגדולה וגו' שירותא דלהון חס"ד וסיומא דלהון ממ"לכה, כנסת ישראל, אחרי"ת הימים׳ (דברי הימים א כט). אשתכח שביעאה אחרית. וכד אתיא האי ליליא דשביעי אתחזי אי אשתלימו יומוי בהאי אחרית. ואי האי צולמא עלאה חזי עליה, חס"ד אל יתהדר עליה כדבקדמיתא ולא מסתפי מהאי דינא דצד"ק ואיהי בהדיה בשלימו בחדוותא ואהדרת ליה אנפין.

התרגום: ובא ראה, כך למדנו בספרו של שלמה המלך, שבלילה האחרון של חג, אם יסתכל אדם בצלמו ויראה אותו שלם, לא נגזרה עליו מיתה. ומה הטעם בלילה הזה בגלל ששבעת ימי החג כנגד שבעה ימים עליונים הם, שכל הימים והשנים של העולם תלויים בהם, והם רמוזים בכתוב של ׳לך ה' הגדלה וגומר׳ (דברי הימים א כט). ראשיתם חסד וסיומם ממלכה. כנסת ישראל. אחרית הימים שנמצאת שביעית אחרית. וכשבא ליל השביעי הזה, נראה אם השתלמו הימים באחרית ה את. ואם הצלם העליון הזה נראה עליו, אז ׳חסד אל כל היום׳ - יחזר עליו כבתחלה, ולא פוחד מהדין הזה של צדק, והיא עמו בשלמות בחדוה ומחזירה לו פנים.

לימוד הפיסקה עם כל המפרשים והכלים